|
|
صفحة: 77
פרק 3 הברוק 1600-מ עד 1750 מבוא הדעה המקובלת במאה 18-ה על אמנות הברוק בכלל ועל המוזיקה שלה בפרט הייתה שלילית , והיא באה לידי ביטוי במילה " ברוק" עצמה . מקורה בשפה הפורטוגזית ומשמעותה המילולית - פנינה בלתי מלוטשת , שצורתה לא אחידה . באופן סמלי השתמשו בה כמונח גנאי לתיאור יצירות שנתפסו כחסרות צורה , כאלה הסובלות מגודש הבעתי או מעודף קישוטים , יצירות גרוטסקיות , מצועצעות או וולגריות . רק במרוצת השנים קיבל המונח גם משמעות ניטרלית , כמציין תקופה בתולדות האמנות , הספרות והמוזיקה . עם זאת , עוד במהלך התקופה נשמעו דברי ביקורת דומים על המוזיקה של מלחיני הברוק ואפילו על הגדולים שבהם - מונטוורדי ובאך . 150 שנותיה של תקופת הברוק הן פרק זמן ארוך שבמהלכו התרחשו מאורעות פוליטיים , חברתיים , כלכליים ודתיים ונעשו תגליות מדעיות חשובות . במהלך תקופה זו התרחשה מהפכה מדעית : בעקבות מחקריהם של ניקולאוס קופרניקוס , 1543-1473 , ( Nicolaus Copernicus ) גליליאו גלילאי , 1642-1564 , ( Galileo Galilei ) ויוהנס קפלר , 1630-1571 , ( Johannes Kepler ) התקבלה בהדרגה ההכרה כי כדור הארץ אינו עומד במרכז היקום , אלא מסתובב סביב השמש . תפיסה חדשה זו גרמה למהפך בתפיסת האדם את עצמו ואת מעמדו ביקום . בזכות מחקריו של אייזיק ניוטון , 1727-1643 , ( Isaac Newton ) וממשיכיו התגבשה גם הבנה חדשה של חוקי הטבע , כגון חוק הכבידה . הפילוסוף רנה דקרט , 1650-1596 , ( Rene Descartes ) ראה את העולם כמושתת על חוקים בסיסיים שיש לגלותם . המדענים והפילוסופים הניחו את היסוד למדע המודרני ולתפיסה כי אפשר להסביר את המתרחש בטבע תוך הסתמכות על חקירה , ניסוי וטעייה , ולא רק באמצעות חשיבה מופשטת או הסתמכות על כתבי קודש . זאת אף שרוב החוקרים הללו ( ניוטון הוא דוגמה מובהקת ) היו אנשים מאמינים . כותב הפרק : ד"ר אורי גולומב
|
|