|
|
صفحة: 49
האזינו ליצירה בדופאי נטל את הטנור מתוך שנסון זה והפך אותו לקנטוס פירמוס במיסה שקיבלה את שמה מן הקנטוס פירמוס שלה . במיסה זו דופאי מיישם טכניקות מתמטיות : בקיריה , בסנקטוס ובאגנוס דאי משכי הצלילים של הטנור ארוכים פי שניים ממשכם המקורי בשנסון . בגלוריה ובקרדו הקנטוס פירמוס חוזר שלוש פעמים במשכים משתנים . דוגמה : 6 פרק הגלוריה מתוך המיסה של דופאי , . Se la face ay pale תווים והקלטה NAWM 36 b-ב חלק א של הפרק , תיבות : 118-1 שני הקולות העליונים פותחים בדואו ארוך בן 19 תיבות עם רמזים לחיקויים . משכי הצליל של הטנור מוגדלים פי שלושה ביחס למשכיו המקוריים בשנסון . חלק ב של הפרק , תיבות : 158-119 שני הקולות העליונים פותחים בדואו בן 6 תיבות . משכי הצליל של הטנור מוכפלים ביחס למשכיו המקוריים השנסון ; חלק ג של הפרק , תיבות : 198-159 שני הקולות העליונים פותחים בדואו בן 6 תיבות . משכי הצליל של הטנור הם הפעם המשכים המקוריים . בתהליך זה של שינוי משכי הטנור , הקנטוס פירמוס הולך ונחשף לאוזן בהדרגה : למרות שהוא קיים לאורך כל הפרק , הרי בחלקים א וב הוא אינו נשמע כיחידה מלודית בשל משכי הצליל הארוכים שלו , אך בחלק ג הוא ניתן לזיהוי . ככל שהפרק מתקדם לקראת סיומו גוברת תחושה כללית של האצה וחגיגיות , המגיעה לשיאה במליסמה הארוכה של כל הקולות במילה"אמן" החותמת את הפרק . מליסמה זו לקוחה מן המליסמה שבסיום השנסון ( ראו דוגמה . ( NAWM 36 a , 5 האזינו ליצירה בהשימוש בקנטוס פירמוס שאול , קבוע מראש ובלתי ניתן לשינוי בטנור , שהיה עד למאה 15-ה הקול התחתון ביצירה , הגביל את יכולת המלחין לספק לה בסיס הרמוני , שכן צלילי הקנטוס פירמוס לא התאימו תמיד להיות צלילי היסוד של האקורדים . בעיה זו נפתרה בהוספת קול מתחת לטנור , שנקרא קונטרטנור או בס . כתוצאה מכך התגבשה , עד אמצע המאה , 15-ה המתכונת החדשה של מרקם בן ארבעה קולות : שני הקולות העליונים , הסופריוס ( הקרוי גם קנטוס ) והאלט , הם בעלי תנועה מלודית ערנית ומקיימים בינם לבין עצמם יחסי חיקוי ; הטנור מספק את השלד המבני העיקרי , קו הקנטוס פירמוס , וצועד באיטיות ; הקול התחתון - הקרוי קונטרה טנור או בס - מספק את התשתית ההרמונית : הוא כלי באופיו , קופצני ובלתי מלודי . מיסת הקנטוס פירמוס הפכה בהדרגה לז'אנר יוקרתי של יצירות הנכתבות לטקסים והמוקדשות לפטרונים , והוא שימש את המלחינים להפגנת כישוריהם . על יוקרת הז'אנר הזה אנו יכולים ללמוד מן העובדה כי מלחינים חשובים רבים לאורך המאות 15-ה 16-וה הלחינו , כל אחד בעתו , מיסות על בסיס אותם קנטוס פירמי ששמשו מלחינים קודמים , כאילו בקשו להפגין את יכולתם לעלות על הישגי קודמיהם .
|
|