|
|
صفحة: 39
המושג " , "רנסנס לידה מחדש , מתייחס למאפיין הבולט של מגמה תרבותית זו - תחייה , כלומר החייאת רעיונות מן העת העתיקה . מניע מרכזי למגמה זו היה גילויים מחדש של כתבים יווניים עתיקים , שהשתמרו בעיקר באימפריה הרומית המזרחית הביזנטית . עם נפילת בירתה קונסטנטינופול ( איסטנבול של היום ) לידי העות'מאנים , 1453-ב נמלטו ממנה מלומדים יוונים רבים אל המערב , לאיטליה , ונשאו עמם כתבים פילוסופיים יווניים בלתי ידועים עד אז . בעזרת כתבים אלה למדו המשכילים האיטלקים יוונית עתיקה ויכלו להבין את כוונתיהם המקוריות של מחבריהם . אותם מלומדים איטלקים גם החלו לתור בעצמם אחרי חיבורים עתיקים בלתי מוכרים נוספים . העמקת ההיכרות עם הכתבים העתיקים הובילה גם לשאיפת אנשי הרנסנס להחיות את האופן שבו לדעתם נלמדו והובנו כתבים אלה בעבר הרחוק . שאיפה זו הביאה לעליית ההומניזם , שעיקרו לימודי רוח האדם . ( studia humanitatis ) ההומניזם העמיד את כתבי העת העתיקה כבסיס ללימוד תחומי הדעת שנתפסו כעת כחיוניים לפיתוח רוחו ומוסריותו של האדם : לשון , רטוריקה ( תורת הנאום , ( ספרות , היסטוריה ופילוסופיה של המוסר ( אתיקה . ( העמדת האדם כגורם מרכזי בעולם וההיכרות המחודשת עם עבר קדום ומרוחק גם שינו את תפיסת ההיסטוריה של אנשי הרנסנס . מניעים אנושיים היו כעת ההסבר העיקרי בחקר העבר , ולא תכנית אלוהית נסתרת כלשהי . עם זאת , הרוח ההומניסטית לא החליפה את האמונה הדתית הנוצרית ולא גרעה ממעמד הכנסייה . במובנים רבים הכנסייה הנוצרית השתלבה במגמות החדשות , אימצה אותן כמטרותיה והפכה לפטרונית חשובה של משכילים ושל אמנים . התשתית החברתית והפוליטית לעליית הרנסנס באיטליה הרנסנס כמגמה תרבותית שגשג והתפשט על רקע התעצמות מדינית וכלכלית של אירופה בכלל ושל מדינות איטליה בפרט . המצאות ושיפורים בתחומי השיט והלוחמה הובילו לתגליות גיאוגרפיות ולהשתלטות של מדינות אירופה על הודו , על מזרח אסיה ועל אמריקה . בו בזמן גם החלה הכלכלה האירופית לצמוח . המסחר שגשג ועמו המדינות , הערים , שליטיהן ובני מעמד הביניים . רווחה זו הייתה בסיס לפריחה של ההשכלה ושל האמנויות כסמלי מעמד , עוצמה ותרבות . התנאים הפוליטיים הייחודיים באיטליה בשלהי ימי הביניים היו ככל הנראה כר מתאים במיוחד לפריחה תרבותית . איטליה לא הייתה קיימת למעשה כיישות פוליטית אחדותית , אלא הייתה מחולקת לממלכות ולערי מדינה נפרדות . מבין מדינות איטליה התבלטו בעושרן מדינות הצפון , ובייחוד ונציה ופירנצה , בהיותן מרכזי מסחר חשובים . העושר שהוליד מסחר זה אפשר מימון של מפעלי תרבות ואמנות גדולים ורבים על ידי פטרונים אמידים , ופנאי רב יותר לפיתוח תחומי הדעת השונים . ערי המסחר היו לצומת דרכים , לא רק כלכלי , אלא גם תרבותי ואינטלקטואלי . טענה מקובלת היא שהמגפה האדירה שנודעה בשם " המוות , "השחור שפקדה את אירופה בשנים 1351-1347 וקטלה בין רבע מאוכלוסיית היבשת למחציתה , תרמה אף היא לעליית הרנסנס בשני אופנים . ראשית , צמצום האוכלוסייה הוביל לעלייה ברמת החיים בטווח הארוך . שנית , האסון הטראומטי חולל זעזוע בתפיסת העולם של בני התקופה , והמפגש עם המוות הוביל לעניין גובר בחיי העולם הזה , אך גם לתפיסות דתיות חדשות . הרנסנס נתן את אותותיו בכל תחומי התרבות וההשכלה . מקובל לזהות את " המוות השחור" כמגפת דבר , אך יש חוקרים החולקים על כך וטוענים כי המגפה נגרמה על ידי וירוס לא ידוע .
|
|