|
|
صفحة: 83
החמצן הוא גז החיוני לבערה ולנשימה . מרבית היצורים החיים בכדור–הארץ זקוקים לחמצן לתהליכי החיים ולייצור האנרגיה בתאיהם . יצורים החיים ביבשה קולטים גז חמצן מהאוויר , ויצורים החיים במים קולטים גז חמצן המומס במים . צמחים ירוקים פולטים חמצן לאוויר בתהליך הפוטוסינתזה . פחמן דו–חמצני ( פד"ח ) הוא גז הנפלט בתהליכי בערה ובתהליכי נשימה של כל היצורים החיים . צפיפות הפחמן הדו–חמצני גבוהה מזו של האוויר ( הוא "כבד" יותר מן האוויר , ( ולכן הוא מצטבר במקומות נמוכים . במקומות שבהם ריכוז הפחמן הדו–חמצני גבוה ריכוז החמצן נמוך , ולכן קליטת החמצן של יצורים חיים נפגמת והבערה אינה אפשרית . בגלל הפגיעה בקליטת החמצן , במקומות סגורים ונמוכים כמו מערות ומכרות קיימת סכנה להרעלה ולמוות מפחמן דו–חמצני . בחיי היומיום אנו נתקלים לעתים קרובות בפחמן דו–חמצני במשקאות מוגזים , המכילים גז זה . פחמן דו–חמצני נקלט מן האוויר על–ידי הצמחים הירוקים , והם משתמשים בו לייצור חומרי מזון ( סוכר ) בתהליך הפוטוסינתזה . המימן נמצא באוויר בריכוז נמוך מאוד . צפיפות המימן נמוכה בהרבה מצפיפות האוויר ( המימן "קל" מן האוויר , ( ולכן בעבר שימש המימן למילוי כדורים פורחים . השימוש במימן הופסק מכיוון שהוא דליק מאוד , והשימוש בו גרם לאסונות רבים . בפעילויות שלפניכם נכיר כמה מן הגזים שבאוויר , נלמד על תכונותיהם ונלמד לזהות אותם . מודל של ספינת האוויר הינדנבורג . בשל צפיפותו הנמוכה של גז המימן השתמשו בו בעבר למילוי ספינות אוויר ששימשו לתחבורה אווירית . בשנת 1937 התלקח המימן שבספינת האוויר הינדנבורג והיא נשרפה לחלוטין . בעקבות כך הופסק לגמרי השימוש במימן בספינות אוויר . לפחמן דו–חמצני צפיפות גבוהה מזו של האוויר , והוא אינו מאפשר בערה . לכן לכיבוי שרפות משתמשים במכלים המתיזים קצף ובו פחמן דו–חמצני . ללא החמצן שבמכל האוויר של הצוללן , לא יוכל הצוללן לשהות במים זמן ממושך .
|
|