|
|
صفحة: 42
בכתיבה העיתונאית יש מסירת עובדות ויש נקיטת עמדה ; יש ריחוק של העיתונאי / ת ויש מעורבות . העובדות והדעות בסוגי הכתיבה העיתונאית שונות במינון . בדיווח החדשותי המינון של העובדות גבוה יותר מכל דבר , אך גם שם משתקפת הדעה , העמדה בצורת העימוד , בגודל הכותרות , בצבע הכותרות , בבחירת העובדות המוצגות או בבחירת העובדות המוצנעות ובניסוח הדברים ( לוחם חופש / טרוריסט / רוצח . ( החדשות בעיתון , ברדיו ובטלוויזיה מכילות ריכוז גבוה של עובדות . עם זאת , יש לזכור שהחדשות מכילות גם עמדות מובלעות , גם אם אינן מכוונות . גישת "הפרקליט" – בקצה שני של רצף האובייקטיביות בחדשות ניצבת הפרשנות . בעיתונות מאמרים , טור העורך , מכתבים למערכת מייצגים מינון גבוה של דעות . בטור העורך , העורך מגיב על עובדות , ואף מביע עמדה ומציע כיצד יש לפעול . בעמוד הדעות יש טורים אישיים קבועים של כותבים ידועי שם . הם מביעים עמדה , ואנו מצפים מהם מראש להביע עמדה . טורים אלה עשירים באמצעים רטוריים כדי לשכנע . הדברים דומים גם בטלוויזיה : יש דיווח חדשותי שבו מינון העובדות גבוה , ומולן יש תכניות הדנות בחדשות ובאקטואליה , אך הן רוויות עמדות . יש בהן עובדות , אך הן נמסרות כביסוס להבעת העמדות . השיח בכיתה – השיח בכיתה משתייך , בדרך כלל , לשיח מדעי , והוא קרוב יותר לעובדות . יש בו עובדות רבות אך גם מסקנות , השערות ודעות . בכתיבה המדעית , בניגוד לשיח בכלי התקשורת , יש סימון לשוני של העובדות והעמדות ( בעזרת מבעי ארגון , אמצעים רטוריים , קשרים . ( ביטויים לסימון לשוני של עמדות : לדעתי , אני חושב / ת ש ,... נדמה לי ש ,... להערכתי . ביטויים אלה מעידים על נוכחות המוען . ביטויים לסימון לשוני של עובדות : העדר סמני עמדה , הבאת ציטוטים . יש להנחות את התלמידים שבדיווח יש להקפיד על מסירת עובדות , ואם עוברים להשערה – יש לציין זאת בצורה מפורשת . אם תלמידים דיווחו על ספר או על נושא מסוים – הרי יהיו אלה עובדות , בדרך כלל . אך אם עליהם לציין מדוע בחרו בספר / בנושא זה – הם נדרשים להוסיף עמדה , זיקה אישית . נוסף על כך , דיווח כשיח מדעי צריך להיות פורמלי ( במשלב הולם , בלי עירוב סלנג , למשל . ( יחסי חידוש ונתון – עוד כיוון של האזנה או צפייה ביקורתית היא בדיקה של המידע המוצג כחשוב , כחידוש , לעומת המידע המוצג כנתון , כברור וידוע . באמצעות הלשון , המוען יכול להציג מידע כחשוב יותר או כנתון ומשני . מה שהמוען מציג כחידוש וכנתון אינו בהכרח החידוש והנתון מבחינת הנמען . דוגמה : חבר כנסת התבטא בטלוויזיה : " אני לא אוכל במסעדות צמחוניות , כי כמו שכולם יודעים , במסעדות צמחוניות אין אוכל . "טעים "לא אוכל" = חידוש ( בנשוא . (
|
|