|
|
صفحة: 73
זמן ודרך רק בפועל רצוי לחזור ולהדגיש : רק פעלים ניתן להטות לפי תבחין של זמן ושל דרך ! לא אחת , תלמידים טוענים : " גם במילים 'אתמול' או 'לפני שבוע' וכד' יש הבעת משמעות של . "זמן הם צודקים , כמובן . אכן , משמעות הזמן מובעת במילים , בצירופים ובביטויי לשון רבים , אך אין כאן נטייה . דיון בשאלות כאלה עשוי להבהיר שוב את ההבדל בין גזירה לנטייה , בין מילון לדקדוק , בין המשמעות הבסיסית של מילה בצורת היסוד שלה ובין המשמעות הנוספת המובעת בנטיותיה . שם הפועל הצורה המקובלת בעברית בת זמננו היא מקור + ל : ' לשמור , להירשם , להפסיק , לבקש , להתעדכן . צורה זאת היא נטולת נטייה : אין בה זמן כיוון שאין היא מורה על נקודת זמן של ביצוע הפעולה , ואין בה גוף , מין ומספר כיוון שאין היא מורה על מבצע כלשהו של הפעולה . יש בלשוננו גם צורות מקור אחרות , כגון המקור המוחלט ( זכר , היה ) או המקור הנטוי שניתן להוסיף לו סופיות גוף ( בבואכם , בדברך . ( הב' התחילית אופיינית ללשון המקרא , ובימינו למשלב ספרותי . שלושה גופים בשיעור הדגשנו את ההקבלה בין מישור הדקדוק בכל הנוגע לגופים ובין מישור התקשורת שהלשון מתפקדת בה . מקובל לדבר בתקשורת על שני המתקשרים ( המוען והנמען , ( ועל " הדברים" בעולם ( הרפרנטים המסומנים ) שהמסר המועבר מתייחס אליהם . במקביל ל"שלישייה" זו ( המוען והנמען , הרפרנטים , המסר ) אנו רואים את חלוקת הגופים הדקדוקיים לשלוש קבוצות : גוף ראשון , גוף שני וגוף שלישי , ואת ההתאמה היפה של שמותיהם העבריים לתפקוד התקשורתי שהם ממלאים – המדבר , הנוכח והנסתר . בעברית שלושת הגופים מתפצלים עוד לחלוקות משנה : ברובם , נוסף על סימון הגוף יש גם סימון של מין ושל מספר . הגופים מיוצגים בפועל ( בנטיותיו השונות , ( בשם העצם ( אם כינוי שייכות חבור אליו , ( וכן במילות היחס הנטויות . בשיעור זה הדגמנו בעיקר את צורני הגוף בפועל . מוען , נמען ומסר – על משמעות ציון הגוף במעגל התקשורת ראו הערה במד"ל שיעור , 2 לשון ותקשורת . הזמן והגוף באותו הצורן הצורנים של העבר ושל העתיד מסמנים בעת ובעונה אחת הן את זמן הפעולה והן את הגוף של " עושה הפעולה" ( או של הנתון במצב המסומן בפועל . ( למשל , בפועל הלכתי הסופית תי מסמנת הן את זמן העבר והן את גוף המדבר , ובפועל נלך התחילית נ מסמנת הן את זמן העתיד והן את גוף המדברים .
|
|