|
|
صفحة: 42
אחד הנושאים הקשים להפנמה אצל תלמידים הוא התאמת המשלב הלשוני לנסיבות השיח השונות . מחקרים מראים שילדים ובני נוער יודעים להתאים את המבע הלשוני לנסיבות החברתיות . משום כך נשאלת השאלה מדוע תלמידים אינם עושים זאת . סביר שחלק מהתשובה היא שלא מצוי ברשותם הרפרטואר העשיר של השפה המאפשר זאת . אם כן , אנו כמורים צריכים לדאוג להעשרה שפתם דרך פעילויות מכוונות לאורך כל לימודי השפה הן בשיעורי ההבעה , הן בשיעורים של תחומי הדעת האחרים . מרכיבי המשלב – ההבדל בין משלב המתאים לשיח פורמלי או ספרותי ובין לשון יום-יום או סלנג , יכול להתבטא בצורות דקדוקיות שונות , באוצר המילים או במבנים התחביריים , וגם בצורות הגייה והנגנה . דוגמות : מילון אוצר מילים : ירח – משלב מתאים לשיח יום-יומי , לבנה – משלב ספרותי . מורפולוגיה כינויים חבורים : הבית שלי – משלב לא פורמלי , ביתי – משלב פורמלי ; לראות אתכם – משלב לא פורמלי , לראותכם – משלב פורמלי . תחביר סדר מילים במשפט : היה יום בהיר – משלב לא פורמלי , בהיר היה היום – משלב ספרותי . > > פונולוגיה הטעמה : עוגה – משלב מתאים ללשון דיבור , עוגה – משלב פורמלי . סימון משלבי – משמעות המילה נקבעת ברצף התחבירי ובהקשר רחב יותר – הטקסטואלי-לשוני , וההקשר החברתי-הנסיבתי . ההקשר הנסיבתי – מתי , היכן , מעמד המשתתפים , הערוץ או כלי התקשורת ( דיבור , כתיבה ; טלפון , עיתון . ( בחירות לשוניות דומות מופיעות בנסיבות דומות . הבחירות מתייחסות לבחירת מילים , סדר המילים במשפט , שימוש בצורות מורפולוגיות מסוימות , היגוי וכתיב . כך , למשל , בעיתון ( כלי תקשורת ) מוותרים בכותרת על פועלי קיום אולמרט" ) באזכרה . ( "לדיין כך משמעות המשפט " האישה מקטרת לבעל" תהיה שונה לחלוטין בהקשר המקראי לעומת ההקשר של ימינו ( היכן . ( משלב – קבוצה של אפיונים לשוניים הנקבעים על ידי הקשר חברתי מסוים . בדרך כלל , הבחירה המשלבית אינה קבועה וצפויה מראש , אלא בהקשרים מסוימים יש נטיות לשוניות מסוימות . לא כל המילים מסומנות מבחינת משלב . דוגמה : התרגשות – מילה לא מסומנת מבחינת משלב , התפעמות – מסומנת , משלב פורמלי או ספרותי ( ניר , סמנטיקה . ( 2004 המאפיינים החברתיים-נסיבתיים של המשלב – כבר מגיל צעיר ילדים מפתחים רגישות להתניות של סיטואציה . מחקרים מראים שהפרמטרים החוזרים המשפיעים ביותר על המשלב הם : הערוץ ומידת הרשמיות .
|
|