|
|
صفحة: 36
בספר ח התמקדות בנטיית שם המספר ובנטיית מילות היחס . בספר ט אינטגרציה של נושאים מתחום הנטייה ומתחום התחביר . דלות לשונית – בימינו לשון הדיבור חודרת ללשון הפורמלית ( כתב ודיבור פורמלי . ( תלמידים אינם מבחינים בין לשון דיבור או סלנג ( עגה ) למשלב המתאים לשיח פורמלי . זוהי תופעה המתרחשת גם בלשון העיתונות והספרות ואמצעי התקשורת , אם כי שם הדבר נעשה מתוך מודעות , מתוך בחירה סגנונית . היום אנו עדים לעירוב סלנג , אוצר מילים דל , השמטות של עיצורים , זלזול בצורת הביטוי ( יש טענה שזילות שפה גוררת דלות מילולית וגם אלימות . ( השימוש התקין בלשון – הדקדוק , לרבות הנטייה , הוא מערכת סגורה ומצומצמת , ולפיכך רוב דוברי הלשון שולטים בו היטב כבר מגיל צעיר . מתוך השימוש בלשון , התלמידים יודעים את הנטייה , ולכן לא התכוונו ללמד את נטיית הפועל אלא עזרנו להכליל הכללות לגביה , להבין את התופעות המוכרות מן השימוש בה , ולכנות אותן במונחים המקובלים במדע הלשון . דיון על הדיוק – כדאי להקדים לשיעור זה דיון מעמיק בכיתה על ערכו ועל מקומו של הדיוק בשפה : האם הוא הכרחי ? למה הוא תורם ? באילו נסיבות הוא חשוב ? האם כל השגיאות נמדדות באותן " אמות מידה" נורמטיביות ? האם שימוש נכון ומדויק בשם המספר " ? "הכרחי האם יש " רמות" שונות של שגיאות ? מהי שפה תקנית ? מין דקדוקי בשם עצם – כדאי להדגיש לתלמידים כי את המין הדקדוקי של שם עצם קובעים לפי צורת היחיד ועל ידי הוספת שם תואר ( לוח ירוק = זכר , אבן כבדה = נקבה , ( ולא על פי הסיומות המאפיינות ים- ) = זכר , -ות = נקבה , ( כי הן עשויות להטעות ( לוחות , אבנים . ( שם המספר : מצב הפוך – כידוע , הסיבה לבלבול בשם המספר נעוצה בעובדה שלשם המספר יש התנהגות הפוכה בהשוואה לשם העצם ולשם התואר . בעברית , מרבית שמות עצם ושמות תואר בצורת הנקבה מסתיימים בסופית סה ( ילדה , חתולה ;( לעומת זאת , בשם המספר ( מספר מונה ) הצורן סה מציין את מין הזכר ( שלושה , שבעה ) פרט למספרים , 2 , 1 ודווקא בנקבה אין צורן . דרכים לזכירה של שם המספר – כדי להקל על הזכירה של הצורות הנכונות של המספר המונה , כדאי לגייס מטבעות לשון מוכרות המוטמעות היטב בתרבות , בהיסטוריה ובספרות . א . כדאי לרתום לזכירה את הפיוט מן ההגדה : " אחד מי : "יודע שלושה אבות , שני לוחות הברית וכך הלאה . זאת גם ההזדמנות להסביר לתלמידים כי עשרת הדיברות הם שם בזכר ( צורת היחיד – דבר אחד , שני דיברות , ולא : * דברה . ( ב . את צורת הזכר – עשר ( שלושה עשר ) כדאי להצמיד לחרוז זכר = עשר .
|
|