صفحة: 28

לנמען – איום . עוד דוגמה לריבוי פרשנויות : " בעוד שנה . "תתעשר פעולת הדיבור הישירה : קביעה . פעולת הדיבור העקיפה יכולה להשתנות : אם המשפט נאמר על ידי כלכלן או בנקאי – אפשר שזהו חיזוי . אם זה יועץ מס – זו התחייבות , הבטחה . אם המשפט נאמר על ידי מגדת עתידות – זוהי נבואה . ואם המשפט נאמר על ידי חבר – ייתכן שאלה דברי נחמה . תורות בשיחה – בספר ז ( בשיעור : 2 לשון ותקשורת ) הזכרנו את נושא התורות בשיחה , ובספר ח ( בשיעור : 8 דיון בכתב ובעל פה ) ובהמשך בספר ט ( בשיעור : 9 תרבות השיחה , ובשיעור : 10 האזנה וצפייה ) נושא התורות שב ועולה . שיחה מוסדית לעומת שיחה אישית-חברתית – יש הבדל גדול בין שיחה מוסדית , ובין שיחה אישית-חברית , יום-יומית , אינטימית . שיחה מוסדית היא שיחה ממוסדת , בדרך כלל במסגרת רשמית מסוימת ( ריאיון בטלוויזיה , ראיון עבודה , ריאיון פסיכולוגי . ( שיחה מוסדית מתנהלת לפי מוסכמות שיח קבועות כי היא מתבצעת בסיטואציות הרגליות וממוסדות . בשיחה מוסדית הנורמות מגובשות , ויש חלוקת תפקידים קבועה מראש . בשיחות מוסדיות יש כללים : יודעים מי שואל , מי עונה , מי מוביל , מי מחלק את התורות . המשתתפים בשיח המוסדי אינם מדברים בכל עת שהם רוצים . הם אמורים לדעת את מוסכמות השיח : לבדוק אם מותר להם לדבר , מתי מותר להם להיכנס לשיחה – לבקש תור , ובאיזה אופן . לכל סטייה מהנורמה יש משמעות . סטייה מן הנורמה בחלוקת התורות נושאת משמעות או נענשת . למשל , אם בריאיון יפנה המרואיין בשאלה , ייתכן שהמראיין יאמר : " אתה לא אמור לשאול . " העונש הוא נזיפה , ביקורת . בשיחה אישית-חברית , כשאין מרחק בין הצדדים ואין הבדלי סמכות , כללי השיחה גמישים יותר . למשל , יש שוויון בחלוקה לתורות . אם השוויון נפגע ( אחד מבני השיח מאריך , משתלט על השיחה , או לחלופין – מקצר מאוד ) בן השיח עשוי להיעלב . בשיחה מוסדית , מראש אין מקום להיעלב . גם בשיחה אישית-חברית יש מוסכמות והרגלים . כללים אלה אינם כתובים , אך כולנו חשים בהם . גם אם רוצים לומר משהו תוך כדי דברי בן השיח , אנחנו מחכים קצת , ואיננו מדברים כל הזמן בו-בזמן . אנו ערים לסימנים להחלפת התור , ופועלים בהתאם . הסימנים לחילופי תורות יכולים להיות גלויים , כמו : " נו , אז מה את / ה חושב / ת ; " ? וסמויים , כגון : נשימה , הפסקה , מבט . מבחינת התורות השיחה בכיתה דומה יותר לשיחה מוסדית . המורה מנהלת את השיחה , היא מחלקת את התור , התלמידים אמורים לשים לב לחלוקת התור . יש דרכים גלויות למסירת התור : " כן , אודי , " ... " ענת , קראי את . "תשובתך בכיתה , מילות פנייה או פנייה בשם הן אמצעי למסירת תור . יש גם דרכים סמויות למסירת תור : מבט , אצבע מורה . משלב – על המשלב ועל המאפיינים החברתיים-נסיבתיים של המשלב ראו במדריך , בשיעור : 7

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار