|
|
صفحة: 280
של הכרת התודה לצמצם את תחושת השחיקה . לדבריה , יש התאמה מוחלטת בין תדירות הכרת התודה המופנית כלפי נותני השירותים השונים , ובין היכולת שלהם לשמר את התחושה החיובית המלווה את יום העבודה שלהם . הכרת התודה הזו אינה צריכה לבוא רק מכיוון המנהלים והמפקחים במשרד החינוך . הכרת התודה החשובה לא פחות היא שלנו , ההורים , ושל ילדינו , התלמידים . האם אנו זוכרים להעניק אותה למורים של ילדינו באופן קבוע ? האמת העצובה היא שהמפגש המידי שלנו עם המורים בכיתה קורה ברוב המקרים כאשר יש על הפרק מצב או גורם שמפריעים לנו , שדורשים את התערבותנו . הרבה יותר קל להגיע לבית הספר או להתקשר למורה כאשר אנחנו מוטרדים ממשהו , רוצים להעיר , לגונן על הילד שלנו , לדרוש בטובתו . אבל חשוב , כל כך חשוב , לזכור להתקשר למורה או לפגשו גם כאשר העניינים סתם בסדר , גם כאשר הילד חווה ימים נעימים ומעצימים בבית הספר , ומשקף לנו את הטוב והיפה שמתקיים בכיתה . ככל שליד הלוח יעמדו יותר מורים שהמדורה הפנימית בנשמתם עדיין בוערת , כך מובטח שהם יצליחו להדליק את האור הפנימי בפנסי העיניים של הילדים שלנו . שהרי מה צריך תלמיד מבית הספר ? מורה אחד שיזהה את המיוחדות הקוסמית הנובעת ממנו ושהופכת אותו , את הילד שלכם , ליחיד ומיוחד במינו . מורה שמקבל אישור לצלול לתוך רובדי נשמתו של ילד יכול לחולל בתוכו מהפכים שלמים , יכול לגלות לו את הדרך הסודית שבה נועדו חייו ללכת . מורה כזה מסוגל במחי מבט , מנוד ראש , חיוך או מילה טובה להפוך את הילד שלכם לאדם השלם והמצוין שהוא נועד להיות . במשולש הורה–מורה–ילד יש לנו , ההורים , היכולת להיות הרוח המלטפת שמלבה את הבערה . שמעניקה למורים את היכולת הדרושה כדי לבוא שוב , בוקר–בוקר אל הכיתה , ולהצית עולמות שלמים בתוך המרחב המקודש הזה המתקיים בינם ובין הילדים שלנו . לכן נצלו את הימים האחרונים של שנת הלימודים כדי להגיע לבית הספר ולהגיד למורים : תודה . ואגב , לא בכדי התפילה הראשונה שנאמרת על ידי היהודי המאמין מדי בוקר היא תפילת " מודה . "אני היכולת להכיר תודה הופכת אותנו לאנשים המסוגלים להתייחס אל החיים בענווה ובהערכה , מתוך תחושת זכאות נטולה כל אגו שיפוטי או ביקורתי . * שחיקה בעבודה - תחושה של חוסר עניין בעבודה , חוסר התלהבות מביצוע משימות הקשורות בעבודה , עייפות , עשיית המטלות בלי התלהבות ובלי רצון . . ynet
|
|