|
|
صفحة: 40
כלכליים רבים יותר מאלה שיש לאחרים . יתרה מזאת : עם הזמן איבד רעיון השיתופיות את יוקרתו בחברה הישראלית , ואת מקומו תפסה השאיפה למימוש עצמי . בקרב רבים מחברי הקיבוצים השתררה תחושה של אכזבה מן הרעיון הקיבוצי ומיכולתו של הקיבוץ לתת מענה לצרכים של חבריו ולהבטיח להם קיום נאות . חברים בקיבוצים רבים החלו לערער על עקרונות הקיבוץ והעלו דרישות שונות : להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות לחייהם ( כגון מה ילמדו , מתי ייסעו לחו"ל והיכן יעבדו ;( להחזיק רכוש ; לקבל שכר גבוה יותר על עבודה שהיא רווחית יותר ; ולהעביר את הילדים ללינה משפחתית במקום הלינה בבתי ילדים . 1985–ב נרשמה לראשונה ירידה במספר החברים בקיבוצים . מספר המצטרפים לקיבוצים הלך וירד , עזיבת צעירים ומשפחות הלכה וגברה , אוכלוסיית הקיבוצים הלכה והזדקנה , ולא נבנו עוד קיבוצים חדשים . הקיבוצים משנים את פניהם מאז שנות 90–ה עושים רוב הקיבוצים שינויים במטרה להיחלץ מהמשבר . במרכז השינוי עומד תהליך ההפרטה , שעיקרו צמצום השיתוף בין חברי הקיבוץ . בעקבות תהליכי השינוי משתנה הקיבוץ מאוד , וכיום קיבוצים רבים פועלים על פי נהלים חדשים . עד כה , לא כל הקיבוצים הנהיגו את כל השינויים . השינויים הגדולים ביותר הונהגו בקיבוצים הקטנים , שמצבם הכלכלי הורע במיוחד , והשינויים הקטנים ביותר התרחשו 16–ב הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי . האם ימשיך הקיבוץ להתקיים כצורת חיים ייחודית ? כל הקיבוצים נמצאים כיום בשלב זה או אחר של שינוי , וקיימות תחזיות שונות לגבי דמותו של הקיבוץ בעתיד : יהיו כנראה קיבוצים שיחולו בהם שינויים מעטים ; אחרים אמנם ימשיכו להגדיר עצמם כקיבוצים , אך מידת השוויון והשיתוף בין חבריהם תצטמצם מאוד ; ומשערים שקבוצה אחרת של קיבוצים תהפוך ליישובים קהילתיים . על כל פנים , אין ספק שהתנועה הקיבוצית תרמה תרומה חשובה וייחודית לחברה הישראלית ולדימוי שלה בעולם , והקיבוץ כצורת חיים מיוחדת ומקורית עוד יחקר שנים רבות . מתוך : צביה פיין , מאירה שגב , רחלי לביא , ישראל - האדם והמרחב , , 2007 עמ' , 175-174 מטח
|
|