|
|
صفحة: 266
פעילות מסכמת 5 קראו את המאמר שלפניכם , וענו על השאלות שאחריו . לא מגיע לנו חוף ים / אריאנה מלמד 1 אחרי שמיקמנו מפעלים ששופכים פסולת למים , אחרי שייחדנו חלקים מהחוף לתועלת הצבא ולטובת כרישי נדל"ן , נשארנו עם קילומטרים בודדים של רצועת חוף שמותר להכניס בה אצבע למים . וגם זה מטונף ועולה הרבה כסף . 5 חופים הם לפעמים געגועים לים של פעם . בוקר , צפרירים , משפחה יורדת אל החוף עם מגבות ושמיכות פיקה וקרם שיזוף שלא מגן מפני כלום , ועם סל מלא אבטיח ובקבוקי טמפו לטף ותחושת שחרור ענקית : יורדים ברגל , כמובן . כשמגיעים , אפשר לברך המון אנשים לשלום , כי הים הוא המשכה של השכונה , ואפשר למתוח שמיכה מעל הראש ולחבר לה מוטות ולאלתר אוהל , ומיד אחר 10 כך להזהיר ילדים מפני זפת ומדוזות ומים עמוקים ומרעין בישין שאין להם שם , ובכל זאת לסמוך על המציל שיעשה את מלאכתו נאמנה ולתפוס תנומה בשמש הצהריים הקופחת , ואחר כך להשתרך לאט לאט הביתה , הלומי חום ועייפות , ולמרוח קצת לבניה על מכת השמש . זה היה הים של פעם , והוא נסגר מתישהו בסוף שנות השבעים , כשהפסקנו 15 ללכת ברגל וננעלנו במכוניות , כשהבנו שהוא מלוכלך מדי ועוד לא ידענו להאשים את עצמנו ואת מפעלינו המזהמים , כשלא עצרנו בזמן את תנופת הנדל"ן על החופים . בשביל מה יש פחים שלושה ימים נסענו לאורך החוף , מראש הנקרה ועד " עצור ! גבול 20 , "לפניך בדרום . מצאנו רק חוף אחד שעדיין מזכיר , איכשהו , את שנות השבעים . חוף בלי תנופת פיתוח , בלי מתקנים , ללא תשלום , חף לגמרי מאנשים – בג'יסר אזרקא . זהו חוף מוסדר , כמו ברוב פיסות הים שראינו , אין בו מציל ויש בו המון שלטים שמזהירים מפני הרחצה . ביום א' צרוב שמש אחד , לפני שבוע , לא הייתה בו נפש חיה . כן היו בו טונות של אריזות פלסטיות מכל הצבעים והסוגים . 25 בארצות אחרות , לא כל כך רחוקות מפה , הבינו זה מכבר כי קו המים הוא לא רק משאב טבע מתכלה , אלא גם פלא כלכלי ואתר שנועד לרווחת בני האדם באשר הם , ולפיכך יש לדאוג לרווחתו שלו . באיי יוון , אם ייצא לכם להשכים עם שחר , תראו עשרות–עשרות נערים חרוצים מנקים את החוף , כמעט בפינצטה . אצלנו , כשהרשויות התקינו פחים ובהם שקיות זבל נאות לשימוש הציבור , 30 הציבור ביכר לזרוק את עטיפות הביסלי שלו ליד השקית . אף פעם לא בתוכה .
|
|