|
|
صفحة: 210
צורת היסוד של שם העצם כמו בפועל כך גם בשם - כדי לזהות את התבנית חשוב לדעת את צורת היסוד . צורת היסוד של שם העצם היא הצורה הבסיסית שלו בלי כל צורני הנטייה . כלומר צורת היסוד של שם העצם היא צורת יחיד בלי תוספות , המילה כמו שתופיע במילון . איך מגלים את צורת היסוד של שם העצם ? הדרך להגיע לצורת היסוד היא זו : המספר צורני הנטייה של המין הדקדוקי מביעים גם את המספר — יחיד או רבים . למשל : סעודה , ברכה , מסרת — נקבה , יחידה ; סעודות , ברכות , מסורות — נקבה , רבות . הרוב הגדול של שמות העצם בעברית יכולים לבוא ביחיד או ברבים : עם — עמים , מאכל — מאכלים , ארץ — ארצות . בדרך כלל , הצורן … ים מציין ריבוי של מין זכר , והצורן ות מציין ריבוי של נקבה . אבל יש לא מעט מילים היוצאות מכלל זה : סוד — סודות , אב — אבות , חלון — חלונות . במילים אלה צורן הרבים הוא וות , אף על פי שאלה שמות בזכר . ובמילים פעם — פעמים , אבן — אבנים מופיע צורן הרבים … ים אף על פי שאלה שמות בנקבה . ישנם שמות עצם מעטים שיש להם רק צורת יחיד או רק צורת רבים . למשל : לשמות העצם אויר , חם , אמץ — יש רק צורות יחיד , ולעומתם לשמות העצם : נעורים , מדים , חיים — יש רק צורות רבים . המין הדקדוקי בין "התוספות" לשמות העצם יש גם צורני נטייה שמביעים מין ומספר . לכל שם עצם בעברית יש מין דקדוקי ומספר . המין הדקדוקי יכול להיות זכר או נקבה . למשל , המין הדקדוקי של המילים לחם , מאכל , בצק , אדם — הוא זכר , והמין הדקדוקי של המילים מנחה , סעודה , ברכה , מסרת , ככר , אבן — הוא נקבה . לרוב שמות העצם יש מין דקדוקי — זכר או נקבה , ואי אפשר לשנות את מינם ( חוץ מאלה המציינים בעלי חיים או בני אדם : ( יש מאכל בזכר , אבל אין * מאכלה בנקבה , יש בק ff ה בנקבה , אבל אין * בקש בזכר . בשמות העצם המציינים בני אדם או בעלי חיים המין הדקדוקי מתאים , בדרך כלל , למין הביולוגי . שמות כמו תלמיד , בחור , רקדן , מנהל , חתול , תרנגול , מציינים בני אדם ובעלי חיים שהמין הביולוגי שלהם הוא זכר , וגם המין הדקדוקי שלהם הוא זכר . שמות כאלה באים גם בזכר וגם בנקבה : תלמידה , בחורה , רקדנית , מנהלת , חתולה , תרנגלת . סופיות הנקבה בשמות העצם הן … ה — תלמידה , בחורה , חתולה , וכן ת לסוגיה : … ת — מנהלת , תרנגלת , … ית — רקדנית .
|
|