|
|
صفحة: 208
דרכי היידוע את שם העצם ניתן ליידע בדרכים שונות : . 1 ה' היידוע - התלמידים ( וכן בתוספת בכל"מ : לתלמידים , בצפון ) . 2 כינוי רומז - תלמידים אלה . 3 כינוי שייכות ( קניין ) - תלמידיך ( כינוי שייכות חבור ) . 4 כינוי הגוף מיודע תמיד - אני , היא , אתם . 5 שם עצם פרטי מיודע תמיד - שרון , צרפת , נתניה כזכור , סוגי היידוע ( סעיפים ( 4-1 עשויים לתפקד כמאזכרים , ויש להם תפקיד ביצירת קישוריות בטקסט . " תוספות" לשם העצם יש עוד "תוספות" הנצמדות לשמות בלבד , ומשום כך הן גם משמשות סימן היכר של השמות . רוב ה"תוספות" נצמדות אל תחילת שם העצם : ה' היידוע — הלחם , המאכל , האדם אותיות בכל"מ — במילה , כמנחה , למזון , מלחם ( בתוספת ה' היידוע : במילה , כמנחה , למזון , מהארץ . ( את ה' היידוע מוסיפים אל שם העצם , כאשר הוא מציין דבר ידוע . למשל : מאכל — הוא מאכל כלשהו , ואילו המאכל — הוא מאכל ידוע , מסוים , מוכר . אותיות בכל"מ הן מילות יחס המתחברות לשם העצם . הן מקבילות במשמעותן למילות יחס אחרות : כ מקבילה במשמעותה למילה כמו ( כמנחה = כמו מנחה , רץ כאיילה = רץ כמו איילה , ( מ מקבילה למילה מן ( מהארץ = מן הארץ , מהעבודה = מן העבודה , ( ל קשורה למילה אל ( לאילת = אל אילת . ( צירופי "של" וכינויי שייכות סימן ההיכר המובהק של שם העצם הוא הוספת המילה ff" ל" — הלחם שלי , הבצק שלכם , המזון שלהן , או הוספת כינויי שייכות — לחמי , בצקכם , מזונם . רק לשמות עצם אפשר להוסיף של וכינויי שייכות . את המשמעות של השייכות אפשר לבטא בעברית בדרכים שונות . אחת הדרכים היא הבעת השייכות בצורה של כינוי המחובר אל סופו של שם העצם . למשל : בנו — הבן שלו , ביתם — הבית שלהם , כנפיו — הכנפיים שלו . כינויים אלה נקראים כינויי השייכות . זאת הדרך הקדומה יותר בעברית . עוד דרך לבטא שייכות בעברית היא באמצעות הוספת המילה ff ל : המאכל של האדם , הלחם שלנו , פולחן של עמים . כל אלה הם צירופי ff" . "ל המילה של מצטרפת רק לשמות עצם , ולכן היא סימן זיהוי של שם עצם . כינויי השייכות החבורים ( כנפיו , מאכליהם ) יוצרים משלב פורמלי , לכן נמצא אותם בטקסטים כתובים ובנאומים . הכינויים הפרודים - ( צירופי של כגון : הכנפיים שלו , המאכלים שלהם ) רווחים יותר בלשון היום–יום .
|
|