|
|
صفحة: 207
שיעור : 17 מאפייני שם העצם בשיעורים קודמים הכרתם את מבנה הפועל ואת משמעויותיו . השיעורים הבאים יתמקדו בשם העצם — המבנה והמשמעות שלו . לומדים מוחשי ומופשט כאשר מתייחסים למשמעות של שמות העצם , ניתן למיין אותם לשמות מוחשיים ולשמות מופשטים . שמות מוחשיים הם מילים לדברים שניתן לקלוט אותם בחושים : לראות , לשמוע , למשש , לטעום או להריח . אלה שמות של חפצים , של חומרים , של מקומות , של צמחים , של בעלי חיים או של בני אדם . דוגמות : לחם , פיתה , אבנים , בצק , תנור , זעה . ( הדוגמות מהטקסט "בזעת אפיך" עמ' ( 213 אולם יש שמות עצם המציינים גם שמות מופשטים . אלה מושגים שאפשר רק לחשוב עליהם , להבין אותם , אבל אי אפשר לקלוט אותם בעזרת החושים . דוגמות : ימי קדם , זמן , סוד , החמצה , אפייה , עולם , פולחן , עם , מסורת , ברכה . זוהי חלוקה לפי המשמעות של שמות העצם . לצורך זיהוי מדויק נכיר את סימני ההיכר הלשוניים של שמות העצם . מערכת הצורות : שם העצם איך מגדירים שם עצם ? בשיעורים קודמים הכרנו את הפעלים . שמות העצם שונים מהפעלים : בניגוד לפעלים — בשמות לא מובע זמן , ולכן גם אי אפשר להטות אותם לפי זמנים . למשל , את השמות מאכל , אדם , לחם , בצק , תנור , מנחה , אי אפשר להטות לפי זמנים ( אי אפשר לומר : * תנורתי אתמול , אתנור מחר . ( אפשר להגדיר שם עצם לפי המשמעות . למשל , אפשר להגדיר שם עצם כמילה המציינת שם של דבר כלשהו — עצם או מושג . אולם הגדרה זו אינה מדויקת מספיק , לכן נגדיר את שמות העצם בעיקר לפי סימני ההיכר המיוחדים המאפיינים אותם .
|
|