|
|
صفحة: 123
צפת — מרכז לתעשיית אריגים 1 צפת הייתה מרכז מנהלי בארץ ישראל , ובעקבות אפשרויות הפרנסה שסיפקה , הלך וגדל מספר היהודים שהתיישבו בה . כמו יהודי סלוניקי , גם יהודי צפת התפרנסו בעיקר מאריגת בדים ומצביעתם : התנאים בצפת התאימו למלאכות האלה : היו בה מקורות מים רבים הנדרשים לתהליך עיבוד האריגים 5 ולצביעתם . היא הייתה קרובה לערי נמל - לנמל צידון , שדרכו הביאו את הצמר לתעשיית האריגים מאנטוליה וכן לנמלי עכו , טריפולי ובירות . בתעשיית האריגים השתתפו גם נשים שטוו צמר בביתן . אריגי צפת נודעו בטיבם , אבל לקראת סוף המאה 16–ה ירד הביקוש להם . תעשיית האריגים החלה אז להתפתח באירופה , ואריגי צפת לא עמדו בתחרות . 10 פרנסתם של יהודי צפת נפגעה , ורבים עזבו את העיר . צפת כמרכז הלכה בצפת פעל ר' יוסף קארו ממגורשי ספרד . הוא נדד עם משפחתו לפורטוגל וממנה לאימפריה העות'מאנית , ולבסוף עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת . ( 1536 ) כאן הקים ר' יוסף קארו בית מדרש וכתב את הספר שולחן ערוך . 15 זהו ספר הכולל את כל ההלכות הנוגעות להתנהגות היהודי בימי חול , בימי חג ובאירועים מיוחדים כמו דיני תפילה , דיני שבת , דיני חגים ועוד . ההלכות מסודרות בו לפי נושאים , כמו כלים על שולחן ערוך , ומכאן שמו . גם בימינו השולחן ערוך מדריך יהודים בכל שאלה וקושי הנוגעים להלכה . השולחן ערוך הודפס בוונציה ( 1566-1565 ) והופץ בקהילות ישראל , ובכלל 20 זה קהילות אשכנז . ר' משה איסרלש מאשכנז " פרש על ' השולחן ערוך' , "מפה כלומר הוסיף עליו ספר ושמו " , "מפה שכלל את ההלכות וההוראות של חכמי אשכנז . כיוון שחכמים בצפת כתבו חיבורים , הוקם בה בית דפוס . ( 1577 ) הוא פעל כעשר שנים ונדפסו בו בסך הכול שישה ספרים , מהם חמישה 25 שנכתבו בצפת . בית הדפוס הפסיק לפעול בגלל חוסר היכולת להתחרות בבתי הדפוס של איטליה ושל מרכזים אחרים באימפריה העות'מאנית ובגלל הידלדלות היישוב היהודי בצפת . מתוך : קציעה טביביאן , מסע אל העבר — מימי הביניים ועד העת החדשה , , 1997 עמ' 210
|
|