|
|
صفحة: 100
פס' 4 כללי הזהירות מחייבים אותנו לא לעמוד חשופים בחוץ כאשר סופה כזאת מתרחשת , ובוודאי לא לעמוד תחת עצים או אנטנות גבוהות ! זאת משום שהברקים "נמשכים" לקצוות המחודדים המצויים בעצמים כאלה והם עלולים לפגוע בהם , והזרם החשמלי העצום העובר דרכם יכול להזיק לכל הנמצא בסביבתם . פס' 5 ניתן לדעת עד כמה הברק קרוב אלינו על ידי חישוב פשוט : יש לספור את הפרש הזמנים בשניות בין הופעת אור הברק להישמע קול הרעם . הכפלת המספר 330–ב ) מהירות גל הקול , ) תיתן את המרחק של הברק מאיתנו במטרים . כך , למשל , אם ראיתם ברק ולאחר 5 שניות שמעתם את הרעם - פירוש הדבר הוא שהברק נמצא במרחק של 1 . 65 ק"מ מכם . פס' 6 בכל רגע מתרחשות בעולם 2 , 000–כ סופות ברקים . קצב הברקים הממוצע הוא 50–כ ברקים בשנייה . מרבית הברקים מתרחשים באזורים הטרופיים הסמוכים לקו המשווה . בישראל סופות הברקים מתרחשות רק בחורף , אך יש מקומות בעולם שבהם הסופות הללו מתרחשות גם בקיץ . " שדוני ברקים" בשנת 1989 זיהו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב הבזקים קצרצרים של אור אדום מעל לפסגת סערת ברקים , בגובה של 80-70–כ ק"מ מעל לפני הקרקע . המדענים כינו אותם בשם "שדונים" . ) Sprites ( כיום מוכרות עוד תופעות אופטיות מעל לפסגת הברקים , שכונו "סילונים" , ) Jets ( "פיות" , ) Elves ( "טרולים" ) Trolls ( ו"הילות" . ) Halos ( השדונים הם פליטות אור מהירות , הנמשכות בין אלפית השנייה לכמה אלפיות השנייה . השדונים זוהרים בגוני אדום , כחול וסגול , והם נראים כמו טבעות אור גדולות בקוטר של 500-300 ק"מ או מעין מדוזות , עמודים וראשי גזר ענקיים . לא לכל ברק יש שדון מעליו - רק אחרי ברקים חזקים במיוחד השדון יכול להופיע . תצפיות מישראל הראו , שגם מעל לסופות הברקים המתרחשות אצלנו יש לעתים שדונים אדמוניים ענקיים . מתוך : יואב יאיר , מאירה שגב , בילי סביר , מסע במרחבי האטמוספרה , , 2006 עמ' , 51-50 מטח
|
|