|
|
صفحة: 194
הגופים בתקשורת הלשון משמשת אותנו קודם כול כדי לתקשר , כדי לשוחח . בכל רגע נתון של שיחה יש מי שמדבר ויש מי שנוכח מולו , ואליו הדברים הנאמרים מכוונים . במדעי התקשורת מכנים אותם : המוען והנמען ( ראו גם בעמ' , ( 12 ובלשון הם מכונים : המדבר והנוכח . אלה שמות שונים שמבליטים פן אחר של אותו העניין . למשל , במשפט "ידעתי שאת צודקת" — אני המדבר / המוען , ואני מעביר אלייך אמירה , את הנוכחת / הנמענת . לסוגים האלה של המעורבים בשיחה יש ביטוי לשוני בשמות הגופים . נהוג גם למספר את הגופים : גוף ראשון הוא זה שמדבר , גוף שני הוא הנוכח , שאליו הדברים מכוונים , וגוף שלישי הוא הנסתר . לגופים השונים — אני , אתה , אנחנו וכדומה — יש שמות . אלה הם שמות הגופים : ובפועל אמצו צורן הנטייה ו מורה על גוף הנסתרים או הנסתרות — הם / הן אימצו . פירוש הדבר הוא שהם , הנסתרים , עשו את פעולת האימוץ . אם כן , צורני הנטייה יכולים להביע את משמעות הגוף . צורני הגוף מופיעים גם בשמות עצם . במילה שמו = השם שלו , הצורן וו הוא צורן שייכות של הנסתר ( הוא ;( במילה יצירתך — היצירה שלך , הצורן … ך הוא צורן שייכות של גוף הנוכחת ( את ;( במילה יצירותיהם — הצורן הם מבטא שייכות של גוף הנסתרים ( הם . ( אם כן , צורני הגוף בשם העצם מביעים שייכות . הנטייה היא חיסכון ...
|
|