|
|
صفحة: 193
זמן שימו לב לצורנים המודגשים : אימצו , נפתחו נעשתה , מספרים , יציגו . מה הם מביעים ? יש צורני נטייה המביעים זמנים שונים . צורנים אלה נמצאים רק בפועל , כי רק פעלים ניתן להטות לפי הזמנים השונים : עבר , הווה ועתיד . בפעלים אימצו , אימצתי , אימצתם , הצורנים תי , תם הנמצאים בסוף הפועל , מסמנים זמן עבר . בפעלים יאמצו , אאמץ , תאמצו הצורנים - י , א , ת בתחילת הפועל מסמנים זמן עתיד . גם לזמן הווה יש צורנים : בפועל מאמצים הצורן מ שבתחילתו מסמן זמן הווה . גוף צורני הנטייה בפועל מביעים לא רק את הזמן אלא גם את "עושה הפעולה" או את מי שנתון במצב המתואר בפועל . למשל , בפועל אמצתם , צורן הנטייה תם מורה על גוף הנוכחים אתם . פירוש הדבר הוא שהנוכחים הם שעשו את פעולת האימוץ . הצורות בזכר ( ביחיד ) נעדרות צורן של נטייה . שתי סופיות הנטייה העיקריות המסמנות נקבה הן הסופית … ה , והסופית ת לסוגיה השונים …) ת , … ית , ת : ( הסופית … ה — פקידה , יצירה , חדשה , שקטה הסופית … ת — תושבת , תירת , מנהלת הסופיות … ית או ת — אמנית , מלצרית , צבאית בטקסט בעמ' 196 מדובר על ארצות ועל ערים שונות . אמנם המין הדקדוקי של המילים ארץ , עיר הוא נקבה , אך אין להן צורן המסמן נקבה . בעברית יש מעט שמות בנקבה ללא סופית נטייה מיוחדת . עוד דוגמות : באר , אבן , נעל . מספר עוד משמעות שצורני הנטייה מבטאים היא המספר הדקדוקי . מבנה המילה מוסר אם מדובר ביחיד או רבים : תושב — תושבים , יצירה — יצירות , חדש — חדשים . לצורות הריבוי יש סופיות נטייה ברורות גם בזכר וגם בנקבה . סופית הזכר היא … ים , כמו במילים : תושבים , צמחים , בתים , טקסים , טעימים . הסופית לנקבה היא וות כמו במילים : יצירות , ארצות , ראשונות . אך כידוע יש הרבה מילים המתנהגות בניגוד להכללה זו . צורות הרבים : שמות , צבאות , חלומות , אבות מסתיימות בסופית וות , אך הן מילים בזכר . לעומתן המילים : ערים , יונים , ביצים , שנים מסתיימות בסופית … ים , אך המין הדקדוקי שלהן הוא נקבה .
|
|