|
|
صفحة: 143
בצהריים אנחנו במשפחה אוכלים כולנו יחד , חוץ מסמיר , ממרלין ומאבא . אבא נמצא בעבודה והוא חוזר בשבע בערב , אז אתו אנחנו אוכלים רק את ארוחת הערב . האוכל משתנה מיום ליום . למשל , כאשר לאימא אין כל כך הרבה זמן היא מכינה אוכל שלא דורש הרבה עבודה , כמו שניצל , צ'יפס , סלטים , חומוס . אם יש לה יותר זמן היא מכינה אורז , בשר או מקרוני . המשקה שהכי אוהבים לשתות הוא קולה , אבל בחורף יותר תה ונס קפה או שוקו . קינוחים אנחנו קונים במכולת שנמצאת ליד השכונה . אנו רגילים לקנות גרעינים , ביסלי ושוקולדים . חלוקת התפקידים אצלנו במשפחה היא שאבא יוצא לעבוד מוקדם , בחמש בבוקר , וחוזר בשעה שבע בערב . זאת אומרת , שרוב זמנו הוא נמצא מחוץ לבית . אימא אחראית על הבית ועל סידורו , ואנחנו עוזרים לה קצת . אימא ואבא שלי מתייחסים אליי כאל הילד הבכור שצריך לשמור על הסדר בבית ולהיות אחראי על הקטנים , בזמן שההורים נמצאים מחוץ לבית . כשהם מחליטים לצאת לטיול של כמה ימים , הם שולחים את סמיר ואת מרלין הקטנים לבית של הדודה שלי , ואני נשאר בבית עם אחי סלים , כדי לשמור על הבית עד שהם יחזרו . אצלנו בבית ההורים שמים לב יותר לסמיר , למרלין ולקארולין , כי הם עדיין קטנים ולא יכולים לשמור על עצמם . על הגדולים הם כבר לא כל–כך צריכים להשגיח . סלים ואני כבר די גדולים ומצליחים להסתדר ברוב הדברים בעצמנו . לגיל יש חשיבות גם מבחינות אחרות . למשל , חשוב לתת כבוד למבוגרים . זה בולט למשל בחגים , במסיבות ובביקורים . כשהקרובים שלנו מנצרת באים לביקור בלוד , הם נכנסים בהתחלה לבית של סבתא שלי , אחר כך ממשיכים לבקר אצל דודי , האח הבכור של אבי , ורק אחרי זה הם באים לבקר אצלנו . הם גם ישנים בבית של הדוד שלי – גם מפני שיש לו בית גדול וגם מפני שהוא המבוגר מכולם , אז מכבדים אותו . מתוך : דני רבינוביץ ( עורך , ( בחמישה קולות , , 1994 עמ' , 113-107 מטח החאן העתיק בלוד
|
|