|
|
صفحة: 37
לחוש שאני נמצא עם הקהל ולא רק מולו , כלומר לחוש שהקהל הוא חלק מהסיפור כמוני , להיות מרוכז בקהל , לראות אותו עין בעין , להרגיש את תגובותיו לסיפור שלי , ועל ידי כך לנטרל " מחשבות זרות" שעלולות להפריע ולגרום לנתקים . איך אתה מתייחס לשפה ? אני עושה הכנות כדי שהשפה תהיה תקינה ונכונה , ותואמת את רוח הסיפור ואופיו , תוך התייחסות למאפיינים השונים : סיפור עממי או סיפור של סופר , התייחסות לתקופה , אפיון דמויות וכדומה . איך אתה מתייחס לשפת הגוף שלך ? שפת הגוף היא כלי ביטוי של המספר נוסף על שפת הדיבור ולהבעה הקולית ( אינטונציה , הגייה , עוצמה . ( גם הגוף " מדבר" בשעת הסיפור : הבעות פנים , עיניים , ידיים . אמנם שפת הגוף אינה נשמעת , אבל היא נראית והיא משפיעה מאוד על העברת הסיפור אל דמיונו של הקהל . האם יש עזרים כלשהם ? יש מספרים המשתמשים בעזרים כמו ביגוד מיוחד , אביזרי תפאורה , כלי נגינה , מוזיקת רקע וכדומה . אני איני משתמש בעזרים , ומעדיף לעמוד "נקי" מול הקהל . למה חשוב לך לספר סיפורים ? לספר סיפור היא דרך לרתק אליך את הקהל , לגרום לו הנאה , ולהעביר לו מסר או אמירה שיעוררו אצלו חשיבה . ראיינה : שרה ליפקין , כ"ד בטבת תשס"ח , , 2 . 1 . 2008 מטח פעילות : 12 על הריאיון לאחר קריאת הריאיון , ענו על השאלות . א . הסבירו : מהו המקצוע של מספרי סיפורים ? ב . מה הן הבעיות שנתקלים בהן , וכיצד מתגברים עליהן ? ג . כיצד המרואיין עובד על שפת הדיבור שלו , וכיצד על שפת הגוף ? ד . בני נוער רבים אינם קוראים סיפורים ואינם שומעים סיפורים . האם , לדעתכם , זו בעיה ? נמקו את תשובתכם .
|
|