|
|
صفحة: 260
בלשון פשוטה , בחום אנושי , בעוצמה מוסרית — הוא מאיר מתוך התופת ניצוץ של תקווה , וחושף את האדם שהצליח לשמור על צלמו וכבודו בעולם של רשע . אחרי הקטעים מספרו של פרימו לוי , מובא שירו של המשורר דן פגיס — עדות . דן פגיס , יליד וינה , ( 1930 ) עבר את שנות נעוריו במחנות ריכוז נאציים , שרד אותם ועלה לארץ בשנת . 1947 בשיריו הרבה לעסוק בנושא השואה . בשיר עדות עולה הבעייתיות שבמושג הדתי "צלם , " לנוכח מעשי הנאצים שגם הם "נבראו בצלם ... " הזהו אדם ? עתה הבנו ששפת אנוש דלה לבטא את העלבון הצורב . את אובדן צלם אנוש . המציאות נגלתה לעינינו כהווייתה בשבריר canTf כמעס כמחזה נבואה : עד התחתית הגענו , לשפל המדרגה , למסה מזה אי אפשר לרדת . לא נותר לנו דבר : לקחו את הבגדים , את הנעליים , ואף את הערותינו לא הותירו לנו . אם נדבר לא יקשיבו לדברינו , ואם יקריבו לא יבינו . עוד מע 0 גם את שמותינו י 0 לו . אם בכל זאת נרצה לשמור עליהם , יהיה עלינו לאזור את כל כוחותינו כדי שישרוד דבר מה מאתנו . דבר ממה שהיינו . אני יודע שלא בנקל ניתן להבין את דברי , ו 0 וכ שכך הוא . ינסה נא , אפוא , כל אחד להרהר מה ערכם של הרגלי 'ום יום הקסנים של כל אדם וכמה משמעות יש להם , לחפצים רבים שיש אפילו בידי פושט יד עני שבקרן רחוב : ממחסה , מכתב ישן , תמונה של אדם יקר . דברים מעין אלה הם חלק מישותנו כמעס כמ 1 איבר מאיברי גופנו . אין אנחנו יכולים לשוות בדמיוננו את החיים בלעדיהם . אם הם אובדים מיד אחרים תופסים את מקומם . והם שלנו משום שבחובם סמונים הזיכרונות ; משום שיש בכוחם לעורר בנו מחשבות . עתה שוו בנפשכם אדם שניטלו ממנו ביתו , הרגליו , בגדיו , הורחק מיקיריו , הכול , כל מה שהיה לו : אדם כזה לא יהיה אלא קליפה ריקה , לא נותר לו דבר , הוא אומלל וחסר אונים ; לא נותר לו כבוד עצמי ; הוא לא יכול עוד להבחין בין סוב לרע . מי שניטל ממנו הכל בהינף יד , גם אישיותו ניטלת ממנו בקלות יתרה . הוא הופך ליצור נחות ביותר שקל להחליט להמיתו בלי מחשבה תחילה . ליצור כזה אין להתייחס כאל בן אדם . במקרה הטוב ביותר "שפט לחיים או למוות בשל שיקול של תועלת . אולי כעת ניתן להבין את המשמעות הכפולה של השם "מחנה ההשמדה . " ואולי יוכן עכשיו מה אנו רוצים לבטא במשפט : להיות בתחתית . עמי 26-27 עשרים ושישה בינואר . חיינו בעולם של רימה ותולעה , בעולם של מתים . השריד האחרון של התרבות נעלם באותם הימים מתוכנו ומכל סביבותינו . תהליך ההתבהמות שכפו עלינו הגרמנים המנצחים תם ונשלם בידי הגרמנים המנוצחים .
|
|