|
|
صفحة: 255
כמובן , היכולת השכלית והבחירה החופשית קשורות זו לזו ותלויות זו בזו . רק אדם המבחין בשכלו בין טוב לרע , מסוגל לבחור ביניהם ו ורק אדם החופשי מכל כורח פנימי או חיצוני , מסוגל להגיע בשכלו אל האמת . ונסיים בפירושו של רי שבתי דונולו , רופא ואסטרונום יהודי באיטליה במאה ה . 10 בפירושו על סיפור בריאת האדם , הוא הדגיש בעיקר את כח היצירה שבאדם , בדומה לאלוהים , בורא העולם . בכך שותף האדם לאל ביצירת העולם ובתיקונו " וזה הצלם ודמות שאמר הי יתברך ... אינו דמות תואר פנים ( חיצוני , ( ני אם נדמות ( בדומה ל < מעשה אלוהים ומעשה העולם . כמו שהאלוהים עליון ומושל באדם ובכל העולם ... כן האדם ... כמו שהאלוהים יודע / מבי , / כן אדם שנתן לו חכמה לידע ... וכמו שהבורא עשה בניין העולם ומוסדות הארץ , וננו"ת הרקיע ומקוה המים , כן האדם יכול לבנות , לייסד ... ולזרוע ולצמוח , ולנסוע ולעשות ... וברוב דברים ידמה האדם , כמעס מזער , לאלוהים . לפי מיעוט הכוח וקוצר החיים שנתן לו האלהים . " ר' שבתי דלנללי , פ > ילש געשה א 7 ם בצלמ , » נספר רנחכמלני , מהדלרת לינק , עמי . 8 ראינו כי הפירושים השונים למושג "צלם אלהים , " מדגישים את העובדה שהאדם הינו יוצא דופן בין כל יתר הברואים , וייחודו זה , הופך אותו דומה לאלוהים . מכאן גם מעמדו המיוחד וקדושת חייו . האם ניתן להתייחס לחיי אדם כאל ערך מוחלט במסגרת תפיסת עולם חילונית לחלוטין , שאין בה מקום למושג האל ? האם גם ללא התייחסות ל'יצלם אלוהים ' שבאדם , אפשר לייחס קדושה לחייו ? ניקולאי א' ברדייב , ( 1874-1948 ) הוגה דעות רוסי , שהרבה לעסוק בבעיית האדם , ראה ב"צלם אלוהים" את כוח היצירה הטבוע באדם מכוחו של האל . במעשיו האדם ממשיך את יצירתו של אלוהים . לטענתו ? " כשהאדם כופר בצלם אלוהים שבו ומסשסשו , אין הוא יכול לשמור זמן רב על צלם האדם שנו , והחיה משתלסת אז עליו . " דברים אלו נכתבו בשנת , 1935 שנים ספורות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה . בעיניו , האדם זקוק ל"צלם אלוהים , " כדי להישאר אדם .
|
|