|
|
صفحة: 247
אמונתו , ובלבד שהוא מודע לסיכונים שהוא לוקח על עצמו . " השופט ריבלין כתב , שבדרך כלל עומדת לחולה הזכות לסרב לטיפול רפואי , ואין זה עניינם של הרופאים או של השופט להתערב בבחירתו ולקבוע את שיעשה בגופו . יחד עם זאת , ציין השופט , שההכרה הזו בזכות ההחלטה — אינה מוחלטת . השופט כתב : "הצורך לכבד את רצון החולה מתנגש עם ערך קדושת החיים . " השופט תיאר מצב , שבו רופאים מצילים אדם שניסה להתאבד ולאחר שניצל הוא מודה להם על שהצילו את חייו , אף שלפני כן ביקש למות . לכן , כתב השופט , יש לבחון מהו " הרצון האמיתי" של האדם . השופט ציטט את "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" המעלה את ערך קדושת החיים : "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם , בקדושת חייו , ובהיותו בן חורין . " מעובד על פי העיתונות מיום 24 . 10 . 95 שאלות התייחסו לפסיקת השופט ריבלין , על פי הנכתב במאמר . א . כיצד התייחסו הפרקליטות ומערכת הבריאות לבקשת החולה ? ב . מה היה פסק הדין של השופט ריבלין , ועל סמך מה פסק כך ? ג , מה מוכיח סיפור המתאבד ? מה דעתכם על דבריו ? אילו שינויים עקרוניים חלו כשנים האחרונות בגישת מערכת הבריאות והחוק בארץ בנושא " המתות חסד ? " מדוע , לרעתך ? ( רמ \ . השוו למצב שהיה בזמן " פרשת נקש , " כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטעי העיתונות שקראתם לעיל ( . השופט גם הביא את לשון החוק לגבי "המתת חסד פסיבית , " כשאין גורמים מוות לחולה באופן אקטיבי , אלא נמנעים מטיפול וכך נגרם המוות . אחרי שסקר את התייחסות החברה בארץ ובעולם לבקשה מסוג זה , כתב השופט , שבעצם "אין צורך בהכרעה שיפוטית , כי המדינה הביעה מפורשות את דעתה , כי לא תראה חריגה מן הדין אם ייעתרו לעתירת המבקש . השופט ציין , שגם נציגי בית החולים וקופת החולים הצטרפו להסכמה זו , ולכן המבקש לא נזקק כבר להתערבות בית המשפט להגשמת רצונו . ' ? עמדת המדינה בבקשה וו הסירה היום מעל הרופאים את החרב החוקית למקרה שיכבדו את רצונו של המבקש , " כתב השופט , והוסיף : "על פי השקפת ' הסתדרות הרופאים העולמית , ' גם האתיקה רפואית לא מונעת מהם לכבד את רצון החולה , לתת לתהליך נורמלי של מוות להימשך . "
|
|