|
|
صفحة: 208
ורשה הייתה מרכז יהודי גדול , מפואר ותוסס . עד לשנת 1942 חיו בגטו ורשה , הגדול ביותר בשטחי הכיבוש הנאצי , קרוב לחצי מיליון יהודים . באפריל 1943 נותרו בו פחות מ 50 אלף איש — כל היתר נשלחו למחנות השמדה . הצעירים היהודים ששרדו בגטו התארגנו והקימו את "הארגון היהודי הלוחם" — אי"ל . בראשם עמד מרדכי אנילביץ . ' הם צברו נשק בחשאי , וביקשו לנקום את דם אחיהם ולהתנגד לנאצים בכל כוחם . היה ברור מראש שסיכויי הניצחון אפסיים , אך הלוחמים היו נחושים להחזיר מלחמה , ולא להיכנע מראש . ביום 19 באפריל 1943 לפנות בוקר , ערב חג הפסח תש"ג , נכנסו הגרמנים אל תוך הגטו בטנקים ובחייל כבד , כדי לחסל את שיירי ההתנגדות בגטו . הלוחמים היהודים קידמו אותם בבקבוקי תבערה , ופוצצו את הטנקים הגרמניים ואת טורי החיילים . במקומות שונים התחוללו חילופי יריות . יחידות הארגון מנעו גם את כניסתו של כוח הסיוע הגרמני . לפנות ערב נסוגו הגרמנים , מופתעים והמומים מן הלחימה היהודית ומן האבדות הרבות שספגו . שמחה אחזה בלוחמים , אף שהכול ידעו שהגרמנים יחזרו . באותו לילה נערך סדר פסח מרגש באחד הבונקרים . בימים הבאים המשיכו הגרמנים בניסיונותיהם לחסל את הגטו , ודרשו מן הארגון להניח את נשקו . הארגון קידם את פניהם בכרזה על אחד הגגות י "נילחם עד הסוף , " והמשיך לפגוע קשות בכוחות הגרמניים . באותם ימים כתב מרדכי אנילביץ , ' מנהיג המרד , את הדברים הבאים ; "עתה ברור שמה שקרה היה מעבר לחלומותינו הנועזים . " במוקדם או במאוחר כולם ייספו , ובכל זאת "רצוני האחרון התגשם בחיי . ההגנה העצמית היהודית קמה והייתה . ההתנגדות והנקמה היהודית היו למציאות . " בכרוז שפרסם הארגון אל התושבים הפולנים של ורשה נאמר : "זו היא מלחמה לחירותנו ולחירותכם . למען כבודנו וכבודכם " ... לבסוף החליטו הגרמנים לשרוף את הגטו ולהחריבו . ב 8 במאי הקיפו הגרמנים את מקום המסתור האחרון של מפקדת הארגון . האזרחים נכנעו ויצאו , אולם הלוחמים העמיקו להתחפר . הגרמנים סתמו את כל המבואות והחדירו גז לתוך הבונקר , שיותר ממאה לוחמים היו בו . הגרמנים הכניסו את הגז בכמויות קטנות , כדי לדכא את הרוח בחנק איטי וממושך . אחד הלוחמים קרא ? "בואו , נתאבד כולנו , ואל נפול חיים בידי הגרמנים . " ! הם החלו לירות בעצמם , אולם איש כמעט לא העז לשלוח יד בחברו . כמאה לוחמים יהודים מצאו שם את מותם , ובין הנספים היה גם מרדכי אנילביץ . ' כמה עשרות הצליחו לברוח דרך צינורות הביוב של ורשה וניצלו . כך הקיץ הקץ על הגטו , ונגדעה גבורתה של ורשה היהודית הלוחמת . היה זה ביום כ"ח באייר . לאחר קום המדינה נקבע יום זה כ"יום הזיכרון לשואה ולגבורה . " להרחבה . ספר > 3 לרוכ > ת הגטאות , ערוך ני 7 י יצחק צוקרמן למשה כשוק , עמי . 197-196 > לקי 7 ללי 7 בי , \ המלחמה נגד היהודים , זמירה ניתן , , 1982 עמי . 355-346
|
|