|
|
صفحة: 204
אולם אלעזר לא חשב להימלט על נפשו . וגם לא עלה על לבו לתת לאחד מאנשיו לעשות כזאת . ובראותו , כי החומה שרופה כאש , וכי נסתרה ממנו כל דרך ישועה וכל עצת גבורה , שיווה לנגד עיניו את כל אשר יעשו הרומאים לו ולאנשיו ולנשיהם וספם לעת תגבר ירם עליהם , וגמר בנפשו למות הוא וכל אשר עמו , בחשבו , כי זאת היא הישרה מכל הדרכים במעמד הזה . הוא הקהיל את בעלי הנפש אשר בקרב חבריו ועורר אותם לעשות את המעשה , בדברו אליהם לאמור : " הוי אנשים גיבורי החיל ! הן מני אז קיבלנו עלינו , לבלתי עבוד את הרומאים , וגם לא אדונים אחרים , זולתי את אלהים לבדו , כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק . והנה הגיעה השעה המצווה עלינו להשלים בפועל כפינו את משאת נפשנו , ואל נענוה בשעה הזאת קלון עלינו . ואחרי אשר בחלה נפשנו בעבדות שאין בה סכנה , לא נבחר לנו הפעם ח" עבדות עם שפסים נוראים — והן זה יהיה חלקנו מאת הרומאים , אם ניפול חיים בידם . כי הנה אנחנו היינו הראשונים להרים יד בהם , ואנחנו נשארנו האחרונים להילחם אתם והנה אני חושב , כי צדקה עשה אתנו אלהים בתתו בידיהם למות מות גיבורים , בני חורין , כאשר לא היה לאל יד אחינו , אשר באה מפלתם כח 0 ף . והנה גלוי וידוע לפנינו , כי מחר יבוא אידנו ( אסוננו , ( אך הרשות נתונה לנו לבחור מות גיבורים , אנו ומחמדי עינינו יחד . [— ] ואמנם על הדברים האלה , לנו לתת דין וחשבון לא לפני הרומאים אויבי נפשנו , כי אם לפני האלהים , ונוח יהיה לנו משפסו ממשפט השונאים . על כן תמותנה נא נשינו כסרם נטמאו , ימותו נא כנינו בטרם טעמו טעם עבדות . ואחרי כן נגמול איש לרעהו חסד גיבורים , ומה טוב ומה יפה יהיה בנשאנו את חירותנו אלי קבר , ולפני מותנו נשחית באש את הרכוש ואת המבצר . ויודע אני נכונה , כי 'תעצבו הרומאים אל לבם , אם לא ' תפשונו חיים , ויבושו מתקוותם למצוא שלל . רק את הצידה נשאיר להם , למען תהיה לעדה אחרי מותנו כי לא ספנו ( מתנו ) ברעב ובמחסור , כי אם בחרנו במוות מח" עבדות כאשר קיבלנו עלינו מראש . [— ] נמהר לבחור לנו מיתה יפה . נרחם על נפשותינו ועל נפשות עוללינו ונשינו , בעור לאל ידינו לרחם עליהם . הן למוות נולדנו ולמוות הולדנו את צאצאינו , ומן המוות לא "מלטו אף המאושרים בבני האדם . אולם ח" חרפה ועבדות ומנת הרואה בקלון אשתו ובניו — כל אלה הרעות לא נגזרו על האדם מברייתו , ורק ממורך לב נושאים האנשים את סבל הנוראות האלה , כי סירבו לבחור מוות בשעת הכושר . [— ] לא ולא ! עוד ידינו לא אסורות והן מחזיקות בשלח תהיינה לנו לישועה הפעם ! ומות נמות בטרם נהיה עבדים לשונאינו , ובני חורין נישאר בעזבנו את ארצות החיים , אנחנו , נשינו ובנינו ! " [— 1
|
|