|
|
صفحة: 203
בשנת 71 לספירה החליט הנציב הרומאי , פלאוויוס סילווה , לחסל את "קן המורדים" במצדה . הוא עלה עליה בראש לגיון אדיר , מלווה באלפי שבויים יהודים שנשאו מים וציוד אל השממה . המתבצרים במצדה , 960 גברים , נשים וטף , בהנהגת אלעזר בן יאיר , נערכו להגנה על המקום . גם חילות רומי נערכו למצור ממושך . הס הקימו מחנות וחומות מסביב לצוק . ממערב לו בנו סוללת עפר שעליה העלו לבסוף איל מצור , ובעזרתו הצליחו להבקיע פרצה בחומה . כך בא הקץ על מבצר מצדה — סמל ראשיתו של המרד , וכפי שרצה הגורל — גם סופו . באותו לילה סקר אלעזר בן יאיר את המצב הנואש . החומה בערה באש , ועם עלות השחר , ידע , יפשטו בהם הרומאים , ולהם אין כל תקווה להצלה . באותה שעה אירעה במצדה דרמה טרגית , כפי שהיא מתוארת על ידי יוסף בן מתתיהו , בן התקופה , המגיע כאן לשיאו הסגנוני והתיאורי . יוסף בן מתתיהו ידוע בשמו הרומי יוסיפוס פלביוס . יוסף בן מתתיהו נולד בירושלים בשנת 37 לספירה , ומת ברומא סמוך לשנת . 100 הוא ההיסטוריון החשוב של ההיסטוריה היהודית בתקופת הבית השני . יוסף בן מתתיהו היה בן למשפחת כוהנים מיוחסת בירושלים , ובצעירותו היה בקי בתורה ובהלכה היהודית , וגם בשפה היוונית . עם פרוץ המרד הגדול של היהודים ברומאים , מונה יוסף בן מתתיהו כמפקד המרד בגליל . הלגיונות הרומיים הכניעו בזה אחר זה את הערים המבוצרות בגליל , ולבסוף כבשו גם את יודפת , שבה ישב יוסף בן מתתיהו . בן מתתיהו נלקח בשבי . בהיותו שבוי , הצליח לרכוש את אמונם של השליטים הרומיים . הוא שינה את שמו ליוסיפוס פלביוס , ופעל בשירות הרומאים במטרה לשכנע את היהודים בארץ ישראל לוותר על שאיפות המרד , אולם בין הקנאים המורדים דחו אותו בבוז . יוסף בן מתתיהו היה עד לכיבוש ירושלים ולחורבנה . לאחר החורבן חזר לרומא , והתמסר לכתיבת ההיסטוריה היהודית . ספריו " תולדות מלחמת היהודים ברומאים" ו"קדמוניות היהודים" משמשים מקור היסטורי רב ערך עד היום . שער טיטרס , רומא
|
|