|
|
صفحة: 195
בשעה שישב בבית הסוהר , ממתין לביצוע גזר הדין , ביקר אצל סוקרטס קריטון ידידו . קריטון הציע לסוקרטס סיוע כדי להימלט מבית הסוהר ולברוח לחוץ לארץ . בשיחתם הסביר סוקרטס לקריטון מדוע לא יהיה נכון מצדו לברוח , אפילו אם יוכל להציל את חייו . ואכן , סוקרטס נפרד מידידו , ושתה מכוס התרעלה בשלווה , מתוך השלמה עם גורלו . מדוע בחר סוקרטס במוות וסירב לברוח מכלאו ? מדוע העדיף את גזר דין המוות על פני עונש הגלות שיכול היה להציע לבית הדין לגזור עליו ? מדוע לא חזר בו מדרכו ולא ביקש רחמים מבית הדין ? בשם אילו ערכים מוכן היה סוקרטס למות , ובלבד שלא יעבור עליהם ? כדי להשיב על שאלות אלה , קראו בעיון את הקטעים מדברי סוקרטס המובאים להלן . תחילה - דבריו בפני בית הדין אחרי שנגזר עונשו , ולאחר מכן - דבריו לידידו קריטץ , בהסבירו לו מדוע לא יברח מכלאו . ( שימו לב לנימוקים השונים שמביא סוקרטס בכל פעם , ולעמדה הבסיסית השבה ועולה בהם . הדברים המרכזיים מובאים בהדגשה . ( . מתוך נאומו של סוקר 00 במשפטו — פנייה לדיינים שהרשיעוהו ... " לא הרנה תשיגו , אתונאים , בתמורה לשם הרע שיוציאו אויבי אתונה על העיר , נאמרם כי אתם הרגתם את 0 וקר , 00 אדם חכם ; שכן הם יכנוני חכם , גם אם איני כזה , בבקשם לגנות אתכם . אילו הייתם ממתינים מע , 0 הייתה תשוקתכם מתמלאת על יר הטבע ; שכן הנני קשיש למדי , כפי שהנכם מסוגלים להבחין , ואיני רחוק מן המוות . איני מדבר עתה אל כולכם , אלא רק אל אלה מביניכם שגזרו את דיני למות [ ... ] סבורים אתם שהורשעת מפני שלא היו בפי מילים מהסוג שהיה משיג את זיכו , " אך אין זה כך ; לא מילים סבו והביאו להרשעת , אלא שלא הייתה בי ההעזה או החוצפה או הרצון לפנ 1 ת אליכם כפי שהייתם רוצים שאפנה , בוכה , מתייפח ומקונן , 1 א 1 מר ועושה רברים רבים שהורגלתם לשמוע מפי אחרים , במצבים דומים , אשר , כפי שאני טוען , אינם ראויים לי . סבור הייתי , שאל לי לקחת חלק במשהו זול או שפל , אף בהיותי נתון בסכנה — ואף עתה איני מתחרנו על סגנון הגנתי ; מעדיף אני למות לאחר שדיברתי כרוחי , מאשר לדבר כרוחכם ולחיות . שכן לא במלחמה ולא במשפס אין לומר שכל האמצעים כשרים כדי להינצל ממוות . תכופות בעת מלחמה , אם ישליך אדם את נשקו ויפול על ברכיו לפני רודפיו , מסוגל הוא להינצל ממוות ; ואף כמצבים מסוכנים אחרים קיימות דרכים להינצל ממוות , אם אדם מוכן לומר ולעשות הכל . סוקרטס - פסל שיש , המאה ה 4 לפנה"ס , מחיאין ארכיאולוגי לאומי , נפולי
|
|