|
صفحة: 194
א . חייו ומותו של סוקרטס : "העיקר אינו החיים אלא החיים הטובים" יותר מאשר אצל כל פילוסוף אחר , ניתן לראות אצל סוקרטס את הקשר הישיר בין משנתו הפילוסופית ובין דרך התנהגותו כאדם בחיי היום יום . הוא הדגיש תמיד כי העיון הפילוסופי מעצב את האדם ומדריכו בהכרעותיו המעשיות . אצלו בא הדבר לידי ביטוי בחייו ואף במותו , סוקרטס נולד בשנת 470 לפני הספירה וחי כל ימיו באתונה . הוא היה איש יוצא דופן במראהו ובהתנהגותו . חבורה מבני אתונה , בעיקר צעירים , נהגה להתלוות אליו ולהאזין לשיחותיו , ועל רבים מהם הייתה לו השפעה עמוקה . כל הידוע לנו על סוקרטס הוא מפי אחרים , ובעיקר מאפלטון תלמידו . הוא עצמו לא הותיר אחריו דברים כתובים . אפלטון חיבר שיחות ( דיאלוגים ) שבהן סוקרטס הוא דובר ראשי . סוקרטס מצטייר בשיחות כמי שחותר לאמת באופן עקבי ושיטתי , וכמי שבא אל אנשי העיר , שעמם בא במגע , בתביעה להתנהגות דומה . סוקרטס הגיע למסקנה כי , בניגוד לאחרים , חכמתו המיוחדת היא בכך שהוא מודע לאי ידיעתו . בדרך של תהיות וספקות הוא עורר את בני שיחו לנסות ולהגדיר מושגים שונים ( בעיקר מתחום תורת המוסר : צדק , סגולה טובה וכוי . ( בני שיחו התקשו בהגדרות , והוא נהג להצביע על ליקויים בהגדרותיהם , ולהוביל אותם עד להכרה באי ידיעתם . שיחותיו הסתיימו , בדרך כלל , במבוכה של חוסר מוצא , כי הוא עצמו לא הציע בהכרח הגדרה משלו . לדעת סוקרטס , כדי להיות אדם טוב , אדם מוסרי , דרוש ראשית כל , לדעת מהו הטוב , להכיר את ההגדרות הנכונות מתחום המוסר . במילים אחרות : העיון הפילוסופי של בירור הטוב יוביל את האדם גם לעשיית אותו טוב . הידיעה תוביל לעשייה . בשנת 399 לפני הספירה נתבע סוקרטס לדין . האשימוהו בכך שלא עבד את אלי אתונה , אלא הכניס פולחן אלוהויות חדשות . עוד האשימוהו שהשחית בשיחותיו את בני הנעורים ( עד כדי כך שהם ערערו על השלטון , כפי שאכן עשו אחדים מתלמידי סוקרטס . ( באותה תקופה הוקמה באתונה דמוקרטיה חדשה , אשר ביקשה להגן על עצמה . העמדת סוקרטס למשפט פומבי נראתה למנהיגים דרך טובה להבהיר את עמדות השלטון בפני הציבור . במשפט טען סוקרטס שההאשמות נגדו הן חסרות בסיס , ויתרה מזו — אתונה אף חייכת לכבדו ולהודות לו על תרומתו לעיר . בדבריו אלה עורר סוקרטס את כעס השופטים , והם גזרו את דינו למוות . . 5 מהם החיים שראויים לחיותם ? - מדברי פילוסופים
|
|