|
|
صفحة: 182
אדם מסוים ) לקיים מצוות , או אף מצווה כלשהי ( למשל : ברית מיל ,: ! תלמוד תורה , שמירת שבת וכדו . ( ' גזירות דת מעין אלה נגורו NS פעם אתת בתולדות העם היהודי ( למשל : תחת השלטון ההלניסטי והשלטון הרומי . ( במצב של ג ! ירית דת קולקטיביות - כל מצווה ( לאו דווקא אחת משלוש המיוחדות לעיל ) וכל פורום ( גם אם לא בפני עשרה יהודים ) מחייבת 'ייהרג ואל יעבור . ' במצב כוה כל מצווה הופכת ל'מצווה ייצוגית' של היהדות כולה ! שאלות . 1 א . מהן שלוש העבירות שבהן קובעת ההלכה '' ייהרג ואל יעמר . '" נ . מה ניתן ללמוד מכך על מעמדן של עבירות אלה כיהדות ? מ 7 וע , לדעתכם , מדובר דווקא כעבירות אלו . 2 . ' א . כאילו מקרים נוספים קובעת ההלכה כי לא חל הכלל של פיקוח נפשי . ב . כמה שתים מקרים אלה מן המצב שתיארתם בסעיף אי ? ג . מ 7 וע , לדעתכם , הוצאו עבירות אלה מן הכללי . מה כל כך חמור בהן ? . 3 האס אתם יכולים להצדיק את הקביעה : "ייהרג ואל יעבור" במצבים שלגביהם היא נקבעה בהלכה , או בחלק ממצבים אלה ? פרטו את תשובתכם ונמקו אותן . . 4 א . האם מוכרות לכס מן ההיסטוריה דוגמאות ל"גזירות 7 ת" כנגד היהודים ? על אילו מצוות גזרו , בדרך כלל , ומדוע ? ב . היעזרו באנציקלופדיה ( או בספר עזר אחר ) וכתבו בקצרה על אחת מן התקופות הללו . ( למשל : על התקופה ההלניסטית ועל התקופה הרומאית בארץ ישראל , בימי הביניים בארצות שונות בעולם בעיקר באירופה הנוצרית ובארצות איסלאם שונות (' . ג . האס תמיד הצליחו יהודים לעמוד בדרישות ההלכה בשעת הגזירות ? ( בדקו , למשל , את פרשת "המומרים" או " האנוסים" בספרד בימי ה ביניים ( . אניר טצ . רי בתקופה של גזירות דת
|
|