|
|
صفحة: 167
מוך 1 ורבות — 1 ביראת כבוד עומד אני לפניכם , מורי הדור , כאן , במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו , וצופה אל פני כמותיהן של קדמוניות עמנו . בירור עם אנשים דגולים ארורים , שבוודאי ראויים הם לכך מאוד , מבקשים אתם לחלוק לי את הכבוד הגדול , כהעניקכם לי את התואר — דוקטור לפילוסופיה . הרשו לי לומר לכם את אשר עם לבי . רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי מפקדים ורבבות חיילים שהביאו למדינה את הניצחון במלחמת ששת הימים , כנציגו של צה " ל כולו . יכולה השאלה להישאל , מה ראתה האוניברסיסה להעניק תואר דוקסור של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל , כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה ? מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה , המסמלת את ח" התרבות ? מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח ? אלא שרואה אני בכבוד זה , שהנכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא , הכרה עמוקה , שלכם , בייחודו של צה"ל , שאינו אלא בינוו לייחודו של עם ישראל כולו . מ 1 סכם ומקובל בעולם , שצה " ל שונה מצבאות רבים אחרים . אף על פי שמשימתו הראשונה במעלה היא המשימה הצבאית והביטחונית , הוא נו 0 ל על עצמו שורה ארוכה של משימות , המכוונות לענייני שלום , לא לחורבן כי אם לבניין ולהאדרת כוחה התרבותי והמוסרי של האומה . [ ... ] אולם , היום , באה האוניברסיסה ומעניקה לנו תואר של כבוד כאות הכרה ביתרונו הרוחני והמוסרי של צה"ל דווקא כלחימה עצמה , שהרי הגענו למעמד זה כתוצאה מן המערכה הכבדה , שאף כי נכפתה עלינו , יצאנו ממנה בניצחון , שהפך כבר היום לפלא . המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו , מלווה בהרבה רם ודמעות , אך דווקא במלחמה הזאת שעברה עלינו , באו לירי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה , בצדם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו שאר רוח . מי שלא ראה אנשי צוותו של טנק , הממשיכים בתקיפה ובהסתערות כאשר מפקדם הרוג ורכבם פגוע קשה , חבלנים שסיכנו חייהם למלט חברם הפצוע בשדה מוקשים ; מי שלא ראה את הדאגה ותזזית המאמץ שמגלה חיל האוויר כולו כדי לחלץ " 0 ס שצנח בשטח אויב — אינו יודע מהי מסירות של חבר לחבר . זאת ועוד — צהלת ניצחון אחזה בעם כולו . אף על פי כן נתקלים אנו יותר ויותר בתופעה מוזרה בקרב עדת הלוחמים עצמם . אין הם יכולים לשמוח בלב שלם , ויותר מקב של עצב ותדהמה נמסכים בחגיגתם . ויש אפילו שאינם חוגגים כלל . הלוחמים בקווים הקדמיים ראו במו עיניהם , לא רק את תפארת הניצחון , אלא גם את מחירו . חבריהם נפלו על ידם , מתבוססים בדמם . ויודע אני שהמחיר הנורא ששילם האויב , נגע אף הוא עמוק בלבם של רבים מהם . "תכן , שהעם היהודי מעולם לא חונך ולא הורגל לחוש שמחת הכובש והמנצח , ולכן הדבר מתקבל כרגשות מעורבים .
|
|