|
|
صفحة: 155
הרב יוסף מוסיף וטוען כי אפילו רדב"ז עצמו ( שעליו מתבססים הרב ולדנברג ואחרים , ( בתשובה אחרת שלו , מקבל את עמדת התלמוד הירושלמי המחייבת הסתכנות למען הזולת , עמדה המשתקפת גם בדברי רמב"ם . תדע , שבשרת רדב"ז , ב"לשונות הרמנ"כד ( חלק נ סימן ריח , ( כתב , שמה שפסק הרמביים ( בפרק א מהלכות רוצח , ( שכל היכול להציל אדם מישראל מסכנה ולא הצילו , עובר על מה שנאמר בתורה "לא תעמד על רם רעך" ( ויקרא 0 , 0 "' ז , ( זהו גם כשיש " קצת ספק סכנה" למציל , כגון שרואה את חכרו 0 ובע בנהר או ליססים באים עליו או חיה רעה באה עליו , שבכל אלו יש "קצת ספק סכנה" למי שבא להציל , ואף על פי כן חייב להציל . ודווקא כשביל ממון חכרו אין להכניס עצמו ב יספק סכנה כלל , אבל להציל נפש חכרו — חייב . וכן הוא בירושלמי . את יישוב הדברים הסותרים , לכאורה , אצל רדב"ז , עושה הרב יוסף על בסיס הבחנה בין דרגות שונות של "ספק סכנה : " ו אלא ודאי שהוא ( רדב"ז ) מחלק בין "ספק שקול" לבין "קצת ספק סכנה . " שאם ה "ספק של הסכנה נ / טח אל הוודאי סכנה , " כלומר שעל פי הרוב ישנה סכנה , או אפילו ב"ספק שקול" של סכנה , אינו חייב למסור נפשו . ורק אם הספק של הסכנה נוסה אל ההצלה — אם לא הציל , הרי זה עובר על "לא תעמוד על דם רעך . " ולכן , בניגוד לדעות קודמיו , הגיע הרב יוסף למסקנה שונה : ולכן נראה , שהעיקר להלכה שמותר וגם מצווה לתרום כליה אחת מכליותיו להצלת חייו של אדם מישראל השרוי בסכנה במחלת הכליות . וראויה מצווה זו להגן על התורם אלף המגן . ומכל מקום , בוודאי שיש לעשות זאת רק על ידי רופאים מומחים , ו שומר מצווה לא ידע דבר רע . " והשי"ת = ) והי יתברך ) ישלח דברו וירפא לכל חולי עמו ישראל , כאמור : " שלום שלום לרחוק ולקרוב , אמר הי ורפאתיו . " שאלות . 1 אילל ני מלקי ס הביאל הל'לסקיס שאסרו על תרומת כליה למען הצלת החולה ? . 2 כיצד דחה הרב עובדיה יוסף על בסיס עובדתי את עמדת הפוסקים הללו ? . 3 א . מהי הסתירה , לכאורה , כין 7 נרי רדכ'יז כל 1 שלכלתיל השלמת . ' נ . כיצד אפשר ליישב את הסתירה על ידי הבחנה כין 7 רגלת שלטת של "ספק סכנה ? " פרטו את הדברים .
|
|