|
|
صفحة: 154
שאלה חולה כליות באופן רציני , עד שנזקפת סכנה לחייו , האם רשאי חבר או קרוב משפחה ' לתרום לו כליה אחת מכליותיו כדי להציל ח" חברו , או מכיוון שאפשר שיש בזה קצת סכנה לתורם , אין לו להכניס עצמו ב"ספק סכנה" אפילו על מנת להציל חברו מ"ודא סכנה ? " הרנ עובדיה יושן / שרית יחווה דעת , חלק נ סימן " 0 ד ( מעובד . ( הרב עובדיה יוסף פותח את תשובתו בסקירת המקורות המרכזיים העוסקים בעניין . הוא מביא את דברי התלמוד הירושלמי ( המחייב , לכאורה , הסתכנות למען הצלת הזולת , ( ולעומתם הוא מביא את תשובת רדב"ז ( הקובע שהסתכנות אינה מן הדין ) שרוב פוסקי ההלכה הסכימו עמו . בהמשך הדברים הרב יוסף מסכם ואומר כי לאור תשובת רדב"ז , הכריעו כמה פוסקי הלכה , בני דורנו , לאסור על אדם לסכן את עצמו בתרומת כליה לזולתו . על יסוד הדברים הנ"ל דן הגאון רבי יצחק יעקב וייס , ראב"ד = ) ראש אבות בית דין ) העדה החרדית בירושלים , בספרו שרת "מנחת יצחק" חלק ו ( סימן or לאסור לתרום כליה לחולה 5 ליות שנשקפת לו סכנה , שהואיל וקיימת אפשרות של סכנה במעשה הניתוח של התורם הבריא , וכן יכול להיות שבעתיד יבוא התורם לידי סכנה כשחסרה לו אחת מכליותיו , ונמצא שהתורם מכניס עצמו לספק סכנה , וכן לא יעשה לדעת הרדב"ז וסיעתו . [ ... ] וכן העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג , אב"ר = ) אב בית רץ ) ירושלים , בספח שרית "ציץ אליעזר" ( חלק 0 סימן מ"ה , ( על יסוד דברי הפוסקים הנ"ל ועל סמך דברי הרופאים שאמרו לו , שמעשה הוצאת כליה אחת מכליותיו של התורם כרוך בסכנת נפשות . לכן העלה שאין לעשות כן , אלא אם כן יחליט סגל של רופאים מומחים אחרי עיון מדוקדק שהדבר אינו כרוך בספק סכנת נפשות לתורם . [ ... ] אולם הרב יוסף מתקשה לקבל את מסקנתם זו של קודמיו ! אולם באמת , שנמסר לנו מפי רופאים מומחים ויראי שמים , שדרגת הסיכון בהוצאת הכליה לאדם התורם היא מועסת מאוד , וכתשעים ותשעה אחוזים מהתורמים חוזרים לבריאותם התקינה . ולפי זה הרי כל מה שהסכימו הפוסקים הנ"ל , שאסור להכניס עצמו ב"ספק סכנה , " זהו רק ב"ספק השקול , " מה שאין כן בניהן שלנו , שבוודאי שמצחה היא לתרום כדי להציל את חברו ממוות ב 0 וח .
|
|