|
|
صفحة: 152
כתמ בלשונכם דוישיח נין שני דוברים שייצגו את שתי העמדות שבתשובה . שלבו בדו שיח את הטענות העקרוניות השלטת ( של שני הצדדים ) שנזכרו בתשובת הרדב"ז , והוסיפו עליהם טיעונים משלכם . בתחילת תשובתו ( שלב בי ) טוען רדב"ז , כי סכנה לאיבר עלולה להתפתח לסכנת חיים , והוא אף מביא לכך עדות אישית . על סמך זה הלא טוען "ומה ראית שדם חבירו אדום יותר , אולי דמו שלו אדום יותר . " !! א . הסבירו טענה זו בלשונכם . ב . האם אין טענה זל עומדת בסתירה לטענה הדומה לכאורה אך למעשה הפוכה , שנאמרה על ידי רבא בתלמוד ( לעיל פרק בי עמי ?( 45 הסבירו . ( רמז ? . טענה זו מעצם טיבה ניתנת להיפוך . כיצד (? לקראת סוף תשלנתל ( שלב הי ) מביא רדב"ז את הנימוק המכריע לעמדתו . הוא טוען פשוט , שלא יעלה על הדעת לחייב אדם לוותר על איבר בגופו , אפילו כדי להציל את חברו . א . מה רעתכם על טענה זו ? האמנם זהו רעיון בלתי הגיוני !? ב . רדב"ז טוען כי דברי התורה צריכים להתקבל על הרעת , להתיישב עם השכל . מה אפשר ללמוד ממנה על דרך חשיבתו של רדב"ז ? מה דעתכם על דרך חשיבה כזאת ? רדב"ז מסכם את תשובתו במסקנה כי אין לחייב אדם על פי דין לוותר על איבר כגופו למען זולתו , ואדם המוותר פועל על פי "מידת החסידות" בלבד . א . הסבירו את ההבחנה הזו בין "דין" לבין "מי דת חסידות , " בהקשר זה . ב . לפי סברת רדב"ז מתי המעשה אף אינו כגדר " מידת החסידות" אלא התנהגות של "חסיד שוטה ? " מה ההבחנה בין " חסיד" ל"חסיד שוטה ? " מדוע רדב"ז מבחין הבחנה לדעתכם ? הנימוק האחרון שמביא רדב"ז הוא ש" ספק שלו עדיף על ודאי של חברו . " א . נסו להסביר עיקרון זה ואת ההיגיון שמאחוריו . ב . מה דעתכם על טענה זו ? האם היא שוללת הסתכנות מכל סו > שהוא למען הזולת ? ג . האם אין עמדה זו עומדת כסתירה למעשהו של ריש לקיש ( לעיל עמי ( 144 שהסתכן למען שחרלרל של ר' אימי מן השבי ? עמדו על ההבדלים בין המקרים . המקרה שבו רן רדב"ז אלפייט לימים הקשים שבהם נכפה על ישראל שלטון מושחת לאכזרי . כילם , עמ 7 תל של רדכ"ז עשויה לבוא לידי ביטוי כין היתר בנושא תרומות איברים . האם ניתן לדעתכם ליישם את עמדת רדב"ז , לדוגמה , ביחס לתרומת כליה , שאדם חי תורם כרי להציל את חיי חברו ?
|
|