|
|
صفحة: 147
ש אלות . 1 הסבירי בלשונכם את המקרה הנדון בשאלה . מה דעתכם על הקביעה המוצגת בל ? נמקו היטב את דבריכם . הקביעה כדעת "יש אלמריס , '' שחייב אדם לאפשר פגיעה בגלפו אס בעקבלתיה רנבלא הצלת חיים של זללתל , מבוססת על הטיעון הלוגי הזה , א . מן התלמוד עולה שסיכון איבר כלשהו ( חוץ מהעין ) אין בו משום פיקוח נפש ולכן אינו רוחה שבת , כלומר , שאסור לחלל שבת כדי להציל איבר יחיד מפגיעה ( כל עוד אין מדובר באיבר שבו תלויים החיים . ( מכאן יוצא בעצם שסכנת ר / יללל שבת חמלרה ילתר , לכאורה , מסכנת פגיעה באיבר יחיד . ב . ניתן ללמוד קל וחומר ? . ומה שבת שעניינה חמור וככל אופן "פיקוח נפש דוחה שבת , " כלומר שמותר לחלל שבת כדי להציל חיי אדם , הסתכנות בפגיעה באיבר יחיד ( שעניינו , כאמור , קל מעניין ש בת ) למען הצלת חיים — על אחת כמה וכמה מותר ! ג . ומכאן נובע שאדם צריך להסכים לסיכון של איכר בגופו , אם בכך יינצלו חיי אדם אחר . על בסיס "קל וחומר" זה " ) דין הוא" — בלשלן חז"ל ) היו , כאמור , מי שפסקו לחייב אדם להסכים לפגיעה בגופו למען זולתו , והשואל בפנייה זו שואל על כך לדעת רדכ"ז . קראו בעיון את תשובתו של רדב"ז , ושימו לב לשלביה השונים . קל ( חימי — אחת מן המידות ( הכללים ) שהתורה נדרשת ( נלמדת ) בהן . הביטוי קל > חימד מקביל לביטוי על אחת נמה לגמה , והוא הדרן ההגיונית להקיש ( להשוות ) דין ממקרה קל על מקרה דומה לו , אן חמוד ממנו ; ולהפך . כך . DN בעניין קל — הדין חמור , לא כל שכן יהיה הדין חמלר בעניין חמור . ולהפן , אם בעניין חמור הדין מקל , מובן מאליו שהדין יהיה קל גם בעניין הקל .
|
|