|
|
صفحة: 136
קראו בעיון את הדברים שכתב סארטר בנושא "המוסר האקזיסטנציאליסטי'' אביא להלן דוגמה . ( ... ) המדובר הוא באחד מתלמידי , אשר אביו היה במצב של ניתוק מאמו , ואף נסה לשתף פעולה עם הנאצים . אחיו הבכור נהרג בהתקפה גרמנית בשנת , 1940 ורגשותיו הנעלים , אם כי פרימיטיביים , של הצעיר הזה התבטאו בשאיפה עזה לנקום את רמי אחיו . הוא חי לבד עם אמו , שהיתה תחת הרושם המדכא של מות בנה הבכור ובגידת כעלה כארצו , ונחמתה היחידה היתה בנה זה , הצעיר . אולם ברגעים אלה עמד הצעיר לפני הברירה לנסוע לאנגליה ולהצטרף לכוחות צרפת החופשית , או להישאר עם אמו ולהיות לה לסעד ולעזר . הוא הבין היסב שאשה זו חיה רק למענו ושהיעלמו או אולי מותו עלול לייאש אותה לחלוטין . כן הבין , כי כל פעולה שיעשה למען אמו תהיה לה השפעה ממשית וישירה על רצונה לחיות , ואילו יציאתו לקרב עלולה להיות בעלת ערך מפוקפק , אולי אפילו חסרת כל תועלת . למשל , בדרכו לאנגליה הוא עלול להתעכב זמן ממושך בספרד , או שבהגיעו לאנגליה או לאלגייריה יוצב במשרד לטפל בניירת . כך שלמעשה הועמד בין שני סוגי פעולות שונות זו מזו . האחת ממשית , מידית , אולם , דווקא משום כך , עמומה ועלולה להסתיים בכישלון בדרך . אותה שעה עמד קרוע בין שתי תורות מוסר : מצד אחד , מוסריות הסימפתיה , השתתפות בצער ומסירות אישית , ומצד שני מוסריות מקיפה יותר אך בעלת תוקף מפוקפק יותר . עליו לבחור בין השתיים . מה יסייע לו בבחירה ? הזמן אוזל להלכה להציל
|
|