|
|
صفحة: 97
איסור הסגרה - אי כניעה ל ^ רור לעומת פרשנותו הפילוסופית של אטלס , מעלה המקור שלפנינו גישה שונה , פרגמטית = ) מעשית ) יותר , להבנת הנושא . אהרן אנקר , משפטן גם הוא , מציג פרשנות משפטית חדשה ושונה מהמקובל , להלכה הדורשת מ"סיעת האנשים" המאוימת לסרב להסגרה . האיסור למסור אחד מבני הסיעה להריגה מבוסס על חובה מיוחדת של קידוש השם ולא על איסור רצח או גרם רצרו . הוא מבוסס על הרעיון שחובה לא להיכנע לדריכות שרירותיות של כנופיות פוגעים בעלי כוח , החסרות כל הצדקה מוסרית . ח" חברה יהפכו לבלתי נסבלים שעה ובקבוצות 0 רורי 00 יות יוכלו לה 0 יל אימתן על החברה ולהציג דרישות כאלה כאוות נפשן . ולכן , קידוש השם חרש עמידה איתנה מול הדורשים , ואוסר מסירת האחד כדי להציל את השאר . יתרה מזו , גם השיקול הפרגמס מחייב התנגדות לדרישה , שהרי כניעה לסרוריססים לא תביא להצלת הקבוצה , כי אם להחלשת כוחה לעמוד נגד דרישות שרירותיות נוספות . אהרון אנקר , רצח מתוך הכרח ( צורך , ש 3 תון המשפט העברי , כרך ני , תשל"ה , עמוד . 174 קידוש השם — כלל הלכתי הקובע כי על האדם להיות נכו ) למסור את נפשו על עקרונותיו ועל אמונתו ( בעיקר בירוס לשלוש העבירות החמורות ביותר — עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים . ( כאשר הוא נוהג כך , הרי לא נכנע ללחץ של מי שניסו להעבירו על אמונתו , ומקדש את אמונתו , ומקדש את שם הי . ( המושג "קידוש השם" "דון בהרחבה להלן בפרק ו י . ( גרם רצח — גרימת רצח שלא על ידי פעולה ישירה אלא בעקיפין . כריחה מטיצוץ בירושלים 1947 ,
|
|