|
|
صفحة: 87
פירוש המקור מן התלמוד הירושלמי כזכור , קבעה התוספתא כי אס המאיימים ייחדו את המבוקש , "כגון שייחדוהו לשבע בן בכרי , " מותר להסגירו לידיהם . אמוראי ארץ ישראל מתלבטים , כיצד יש להבין דברים אלה , ומדוע הוזכר כאן שבע בן בכרי ? האם הזכרת שבע בן בכרי נועדה רק להדגים מקרה שבו אכן נקבו בשם המבוקש , או שמא יש במילים אלה גם תנאי נוסף שצריך להתקיים , כדי שיהיה מותר להסגיר את המבוקש ? במילים אחרות , כיצד יש לקרוא את דברי התוספתא "אם ייחדוהו להם כגון שייחדוהו לשבע בן בכרי ? " אפשרות אחת היא שהמילה כגון משמעה כאן : לדוגמה ( וההמשך אכן אינו אלא דוגמה בלבד לנאמר , ( ואפשרות אחרת היא , כי כגון משמעה כאן : באותו אופן ( ואז ההמשך הוא חלק מהותי מן התנאים שבהם מותר להסגיר את המבוקש . כלומר ; אין די שינקבו בשם של אדם מבוקש , אלא שהמעשים שבגינם הוא מבוקש צריכים להיות דומים למעשיו של שבע בן בכרי . ( רי שמעון בן לקיש ( מקובל לכנותו . ריש לקיש ) סבור שאזכורו של שבע בן בכרי הוא חלק מהותי מן התנאי . לפי דעתו , כדי שיהיה מותר להסגיר מבוקש , אין די בכך שינקבו בשמו , אלא עליו להיות חייב מיתה כמו שבע בן בכרי , שהיה חייב מיתה על פי הדין , מאחר שמרד במלכות , ובעצם קיומו היה משום סיכון לשלטון ולסדר החברתי . ( גישתו של ריש לקיש היא כמו האפשרות השנייה ( . לעומת זאת , לדעת רי יוחנן — די בכך שנוקבים בשמו של מבוקש מסוים כדי שיהיה מותר להסגירו . לדעתו , אין הכרח שהמבוקש יהיה , על פי הדין , חייב מיתה בשל מעשיו . לפי גישה זו , הזכרת שמו של שבע בן בכרי בהקשר זה היא בגדר דוגמה בלבד . ( גישתו של רי יוחנן היא כמו האפשרות הראשונה ( . על שיטת רי יוחנן נשאלת , כמובן , השאלה י האם די בכך שנוקבים בשמו של אדם ( גס אם לא עשה כל דבר רע ) כדי להתיר את הסגרתו למוות ? אמנם ייתכן שכן , ואז השיקול המכריע להיתר ההסגרה אינו נובע מאשמת האדם אלא מן הסיכון שהוא מהווה לציבור . אולם אפשרות זו תמוהה למדי , אם נזכור שהעמדה הבסיסית של ההלכה היא שאסור להסגיר סתם אדם אל מותו , ואפילו במחיר מות הרבים . לכן , כפי שאומרים פרשנים אחדים , מסתבר יותר שהאדם שנקבו בשמו אכן עשה דבר מה שבגללו הוא מבוקש . החידוש בתוספתא הוא שכדי להציל את הרבים — מותר להסגיר מבוקש אפילו למוות , אף אם ייתכן שעל פי הדין ( דין תורה ) אין הוא חייב מיתה על מעשיו . הסיבה להיתר הסגרתו היא , שאין מדובר כאן בהתנכלות אל המבוקש אלא באדם שבמעשיו סיכן את הרבים .
|
|