|
|
صفحة: 86
ד , תלמוד ירושלמי : תנאי הסגרה - מחלוקת אמוראים ( הרחבה ) בבית המדרש התלמודי בארץ ישראל עסקו אמוראים ( חכמי התלמוד ) בדברי התוספתא שראינו . הם ניסו להבין לעומק , מה לומדים מסיפורו של שבע בן בכרי , כדי לקבוע באילו תנאים בדיוק מותר להסגיר יחיד ולהציל בכך רבים . " חדו להן אחד , כגון שבע בן בכרי — ימסרו אותו ואל "הרגו . אמר רבי שמע // בן לקיש : והוא שיהא חייב מיתה כשבע נן בכרי . ורבי יוחנן אמר : אף על פי ולאינו חייב מיתה כ ^ בע בן ככרי . תלמוד ירושלמי , מסכת תרומות , פרק שמיני , הלכה די . תלמוד ירושלמי ( או תלמוד ארץ ישראלי ) כמו התלמוד הבבלי , עוסק גם התלמוד הירושלמי בעיקר בפירוש המשנה , בהרחבתה ובהעמקתה . הוא התחבר בארץ ישראל ( בעיקר בצפונה , ( פחות או יותר במקביל לתלמוד הבבלי , אך בשל המצב המדיני והביטחוני הקשה בארץ , נחתם כמאה שנה לפניו , בשנת 395 לספירה בקירוב . לשונו הארמית של התלמוד הירושלמי קשה במיוחד , ונפלו בו שיבושים רבים במשך השנים , כיוון שמיעטו לעסוק בו ( בהשוואה לתלמוד הבבלי . ( ר' שמעון בן לקיש ( ריש לקיש ) ור' יוחנן גדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני ( מאה שלישית לספירה . ( ריש לקיש היה תלמידו וחברו של ר' יוחנן — גדול החכמים בדורו . הם היו חברים כבר מנוער , אך ריש לקיש יצא כנראה , לתרבות רעה . ר' יוחנן החזיר אותו למוטב , לימדו תורה , ואף השיא לו את אחותו , ומאז שוב לא נפרדו כל ימיהם . הודות לשקידתו ולכישרונו הגיע ריש לקיש להיות משנהו של ר' יוחנן בישיבתו בטבריה . התלמוד גדוש סוגיות שבהן דנים השניים זה עם זה , והתלמוד רואה בהם "שני גדולי עולם . " שניהם נודעו במידותיהם הנעלות , בצדקותם ובענוותנותם .
|
|