|
|
صفحة: 79
. K סיפורו של יוסף לישנסקי , איש ניל"י לפניכם סיפור של מעשה שהתרחש בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה : היישוב העברי נאלץ להתמודד עם דילמה מעין זו : האם למסור איש מחתרת לידי השלטון התורכי כדי להסיר איום והתנכלויות מן היישוב כולו ? מלחמת העולם הראשונה מלחמה בהיקף עולמי שנערכה בין השנים . 1914-1918 " מעצמות המרכז" ( גרמניה , ארסטרו הונגריה , בולגריה ותורכיה , ( נלחמו נגד עשרים וארבע מדינות ברחבי העולם , " מדינות ההסכמה" ( בראשן בריטניה , צרפת , ברית המועצות וארצות הברית . ( מלחמת העולם הראשונה מהווה נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה המודרנית , בגלל היקפה העצום מבחינת מספר המדינות שהשתתפו בה , בגלל המשאבים העצומים שהושקעו בה ובגלל האבדות הרבות שנגרמו בה . היא הותירה זעזוע עמוק אצל בני אותה תקופה . היישוב היהודי בארץ ישראל סבל גם הוא מן המלחמה . בארץ ישראל שלטו התורכים , והם ניהלו מלחמה עם הבריטים בגבולות הארץ . היישוב היהודי סבל ממחסור כלכלי , אך בעיקר מהתעללויות מצד השלטון התורכי , בייחוד לאחר שנתגלה דבר קיומה של מחתרת ניל"י , שפעלה לטובת הבריטים . בחנוכה תרע"ח , כחודש לאחר אנדרטה לזכר לוחמי המחתרת האנטי נאצית , מללניה . צילם , מקי מעז ו . חיי יחיד מול חיי חיי רבים - שאלה של הסגרה בפרקים הקודמים ראינו את התייחסות המקורות היהודיים למצבים שבהם עומדים חיי אדם אחד מול חיי אדם אחר . אולם מהם השיקולים כאשר על אחת מכפות המאזניים מונחים חיי אנשים רבים ? האם העקרונות המנחים את שיקול הדעת במצב שבו עומדים חיי יחיד מול חיי יחיד תקפים גם במצב שבו עומדים חיי יחיד מול חיי רבים ? האם יהיה נכון לומר גם במצב כזה : "חייך קודמים לחיי חבריך" או "אין מאבדים נפש ( אפילו ) מפני הרבה נפשות ? " מה דעתכם ? נאדינית הארכיון הציוני יוסף לישנסקי
|
|