|
|
صفحة: 67
רמב"ם - דין רודף רמב '' ם מסביר את הה ^ כה בעניין הילדת באופן הבא : ' לפיכך הורו חכמים , שהעובדה = ) אשה הרה ) שהיא מקשה = ] 1 S > S ררר [ ז , 1 מותר ^ חתוך העובר במעיה - בין בסם = ) תרופה , רע 6 בין ביה ואם משהוציא ראשו - אין נוגעין בו , שאין דוחין נפש מפני נפש , 1 וזהו טבעו של עלם . '' רמכ'יס , משנה תורה , הלכות רוצח לשמירת הנפש , פרק אי הלכה טי . הרמב"ם מחיל על העובר שטרם יצא מבטן אמו את "דין רודף , " ורואה בעובר גורם המאיים — גם אם בבלי דעת — על חיי האם . על כן מותר לפגוע בעובר — "הרודף" — כדי להציל את האם — "הנרדפת . " דין רודף דין רודף קובע כי כשאדם עד לפשע של תוקפנות האחד ( הרודף ) כלפי אחר ( הנרדף , ( למשל , פעולת טרור של מחבל כנגד אזרחים חפים מפשע , עליו לסייע ככל יכולתו לנרדף , ואפילו במחיר פגיעה ברודף . הלכה זו חלה על תוקפנות משני סוגים בלבד — תקיפה למטרת רצח ותקיפה מינית . במקרים אלה , אי התערבות מיידית תביא נזק חמור ובלתי הפיך לנרדף ( מבחינה פיזית או נפשית , ( ועל כן מחויב אדם להציל את הנרדף מידי רודפו בכל דרך אפשרית , ואפילו במחיר הבעייתי של "לקיחת החוק לידיים . " במסגרת ניסיונות ההצלה , על האדם לנסות ולשכנע בדברים את הרודף שיחדול ממעשיו , ואם אין די בכך — אפילו לפגוע בו פיזית ( לפצוע אותו , ובלית ברירה — אף להורגו . ( אך פגיעה ברודף בלי שמוצו הדרכים האחרות , כמוה כרצח . חובה זו להציל את הנרדף סמכו ובססו חז"ל על המצווה "לא תעמוד על דם רעך" ( הרחבה על מצווה זו — להלן בפרק ד . ( '
|
|