|
|
صفحة: 59
לפניכם דברי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים , אליהו בן זמרה , הדן בשאלה זו בהקשר לימי השואה . לכאורה , לפי פשסות דברי ר עקיבא "חייך קודמים לח" חברך , " כל עוד מעוזיו של האדם אינם מכוונים נגד זולתו , מותרים הם . אך שני הבדלים יסודיים קיימים בין מצב "חייך קודמים" לבין נסיכות השאלה . א . בענייננו , מיתת הזולת נגרמת — אף כי בעקיפין — בגלל המציל את עצמו , ואילו דברי ר י עקיבא בסוגיית "מים לשניים" מתייחסים להיעדר מעשה , כלומר , להימנעות המחזיק כקיתון המים מלחלוק עם חברו את המים ולסכן בכך את עצמו . ב . בענייננו , לא אורבת סכנת מוות ישירה לזולת , והדילמה היא אם להמיס עליו מוות . לעומת זאת , ההימנעות מלחלוק מים עם הזולת , לא היא הכניסה אותו למצב של סכנה , כי הוא היה נתון בסכנה בלאו הכי , וחלוקת המים ביניהם הייתה עשויה להאריך קצת את ח" הזולת . למרות הבדלים אלה , פסקו רבנים אחרים שמותר לאדם להשתדל להציל את עצמו על בסיס הכלל "חייך קודמים , " אך אסור לאחרים להשתדל להציל אדם אחד ולגרום בכך סכנת חיים לאחרים . שאלה מזעזעת מסוג זה שאל ארם , שהיה עצור עם בנו במחנה השמדה , את אחר הרבנים , שהיה בין האסירים באותו מחנה . האירוע אירע בראש השנה . האב שאל את הרב , אם מותר לו לפדות בכסף את כנו שנידון למיתה , אם ידוע לו , ללא צל של ספק שבמקומו "תפס ילד אחר , כדי להשלים את מכסת הנשלחים להשמדה . הרב היסס בתשובתו . היה לו ספק : האם להחשיב את האב הפודה כאילו הבן כעצמו פודה את עצמו ( ואז כאמור יש מקום להתיר זאת , מכיוון שהאדם מציל את עצמו בדבר שלו , ואינו פוגע בזולתו במישרין , ( או שמא האב נחשב כאדם אחר שפורה ( ואז עליו לאסור את הפדיון , משום איסור העדפת הצלת חיים של אחד על פני הצלת חיים של אחר . ( הרב לא הצליח להכריע כשאלה באופן נחרץ , וניסה לחמוק מן הצורך הנורא להשיב לאב . הוא מספר : "ולא הועילו כל דיבורי אליו , שאל ישית עלי האחריות על הדבר הזה , כי אני כאילו לא שמעתי ממנו השאלה . " ... האב הבין מתוך התלבטותו של הרב , שכנראה אין דרך פשוסה להתיר את בקשתו , ולכן החליס לקבל על עצמו שלא לפדות את בנו , למרות הכאב העצום . הרב מתאר כיצד הסתיים המקרה : "וגם ככה , קיים [ האב ] דבריו , ולא פדה את בנו . והיה כל היום , יום ראש השנה , הולך ומדבר לעצמו בשמחה שזוכה להקריב את בנו יחידו לה / כי אף שיש יכולת בידו לפדותו , עם כל זאת אינו פודה , מחמת שרואה שהתורה לא התירה לו לעשות כזאת . ויהיה חשוב לפני הי יתברך כעקידת יצחק אבינו , שהיה גם כן ביום ראש השנה . " ( על פי הרב צ ייה מ"זליש , שו"ת מקדשי הי , חלק א י סימן גי ) מרנלן . אליהן כן זמרה , "קדושת החיים למשימת נפש כימי השואה , " סיני ירחון לתורה ולמדעי היהדות , כרך פי ( ג-ד , ( תשל"ז , עמי . 23-21
|
|