|
|
صفحة: 56
אדולף אייכמן פושע נאצי שהיה אחראי למשלוח יהודים ואחרים למחנות השמדה , ולרציחתם של מיליונים . עם תום מלחמת העולם השנייה , נמלט אייכמן לארגנטינה , שם הסתתר בזהות בדויה . איסר הראל , הממונה על שירותי הביטחון הכללי של מדינת ישראל באותה תקופה , פעל ללכידתו . במאי 1960 נלכד אייכמן והובא לישראל . הוא נשפט בירושלים , הוצא להורג בתלייה , גופתו נשרפה והאפר פוזר בים . הייתה זו הפעם היחידה שבמדינת ישראל בוצע גזר דין מוות . משפט אייכמן משפטו הממושך של אייכמן , שהתקיים בירושלים בשנים , 1962-1961 עורר עניין רב בארץ ובעולם וחולל זעזוע עצום . הייתה זו הפעם הראשונה שפרטי השואה ונוראותיה התפרסמו בפומבי בפני מי שלא עברו את השואה . גדעון האיזנר , היועץ המשפטי לממשלה , חתם על כתב האישום שבו נכללו האשמות על ביצוע פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות , האשמות על ביצוע פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין . יותר ממאה עדים הביאה התביעה במשפט . העדים סיפרו באופן מפורט על החקיקה נגד היהודים ועל רדיפתם , על שדידת היהודים , על איתורם וריכוזם בגטאות ובמחנות בתנאים בלתי אנושיים , ועל הרצח השיטתי שמטרתו הייתה השמדת העם היהודי כולו . הסנגוריה לא הכחישה את העובדות , אולם טענה שאייכמן רק קיים את הוראות הממונים עליו . בית המשפט לא קיבל טענה זו . העדויות והמסמכים שהביאה התביעה הוכיחו שהיה לאייכמן תפקיד מרכזי ביישום "הפתרון הסופי" — התכנית הנאצית לחיסול העם היהודי . אייכמן הזדהה עם תפקידו וניסה למלא אותו כמיטב יכולתו . בית המשפט מצא את אייכמן אשם בעברות שיוחסו לו וגזר עליו מיתה . אייכמן כתא הנאשמים במהלך משפטו
|
|