|
|
صفحة: 46
תלמוד היצירה המרכזית במכלול התורה שבעל פה , הכוללת את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי . התלמוד מתבסס על המשנה ( ראו מושג עמי , ( 64 מפרש אותה ודן במשמעויותיה . דיון זה הוא הגמרא = ) לימוד , בארמית , ( הכוללת מלבד דברי הלכה , גם דברי אגדה וסיפורים , דברי הגות ומוסר , ואף ידע היסטורי ומדעי בהתאם לתקופה . התלמוד הוא סיכום של דיוני האמוראים בישיבות בבבל ובארץ ישראל במשך המאות 5-3 לספירה , מאז חתימת המשנה ועד תחילת ימי הביניים . דיוני הגמרא כתובים בארמית , ומנוסחים בדרך כלל כמשא ומתן משפטי ( שאלות , תשובות , הוכחות ומחלוקות וכוי . ( התלמוד משמש ספר לימוד מרכזי של היהדות לדורותיה , והוא משפיע רבות על עיצוב חיי היהודים בעולם כולו . תלמוד בבלי החלק הנפוץ והמוכר של התלמוד . חלק זה נוצר בעיקר בישיבות הגדולות בבבל — בסורא , בנהרדעא ולאחר חורבנה בפומבדיתא . ( החלק האחר — התלמוד הירושלמי — נוצר באותו זמן בארץ ישראל ( ראו מושג עמ' . ( 86 התלמוד הבבלי נערך ברובו בידי רב אשי ורבינא ונחתם בשנת 500 לספירה . הוא מושתת על ששת סדרי המשנה , ויש בו שלושים ושש מסכתות . אמוראים T T ( מארמית : אמורא = אומר , מתרגם ומפרש ) חכמי ההלכה שהיו בארץ ישראל ובבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה בשנת 200 לספירה . האמוראים פירשו את המשנה ואת הברייתות מימי התנאים , יישבו סתירות שהתגלו בהן , ופסקו הלכות חדשות . דיוניהם של האמוראים קובצו בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי .
|
|