|
|
صفحة: 33
יודנראט שמן של המועצות היהודיות , שעמדו בראש הקהילות היהודיות באזורים שנכבשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה . ( ירדן = יהודים ) בתחילת המלחמה , לפני ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה , עסקו ראשי היודנראטים בדאגה לקיום היום יומי של קהילותיהם ולביצוע פקודות הגרמנים . בתקופה זו נאלצו אנשי היודנראט לקבל לפעמים החלטות קשות ביחס לשליחת אנשים למחנות עבודה , להחרמת רכוש ועוד . הדילמות הקשות ביותר עמדו בפני ראשי היודנראט כשהתחילו משלוחים מן הגטאות למחנות ריכוז והשמדה . היו מקרים שבהם החליטו ראשי היודנראט לשתף פעולה עם הגרמנים , בתקווה שיוכלו לסייע בהצלת חלק מהיהודים . לעומת זאת , ידועה הדוגמה של ראש היודנראט בגטו ורשה , אדם צ'רניאקוב , אשר התאבד ערב שליחת יושבי גטו ורשה להשמדה . המקור שלהלן לקוח מתוך ספת של הרב אשרי , הנקרא בשם "ממעמקים , " שם המבטא את עומק המצוקה שבה התנהלו הדיונים בשאלות שהופנו לרב אשרי בתקופת השואה . השאלה שנשאלת נוגעת לבעיה — האם מותר לאדם להציל את עצמו אם על ? די כן יגרום שייהרג חברו ? בכ"ג באלול תשי'א 15 ) בספטמבר , ( 1941 החליט המפקד הגרמני על ענייני גטו קובנה , יארדן ימח שמו , שרק 5000 איש "שארו בג 0 ו , והיתר יובלו למחנות השמדה . 5000 אלו : 01 . כעלי מלאכה וכני משפחותיהם , ויש לחלק כרטיס לכן לכל אחד שיישאר בגסו . אולם אז נמצאו בגטו קרוב לשלושים אלף נפשות מישראל , כעשרת אלפים מתוכם בעלי מלאכה עם משפחותיהם . נעשתה מהומה גדולה , ובאלימות חטפו האנשים החזקים ביותר את הכרטיסים הנ"ל מאנשי המועצה . עתה , השאלה האחת שנשאלתי : האם מותר למועצה לקחת את הכרטיסים ולחלק אותם לבעלי המלאכה , כפי שציווה המפקד יארדן ימח שמו ? שוטרים יהידים מתאמנים נגטי ורשה
|
|