|
|
صفحة: 32
גטו חלק מוגדר של עיר , שבו ריכזו יהודים את מגוריהם והוכרחו לחיות דווקא בו . גטאות התקיימו באירופה החל במאה ה , 12 בהחלטת הכנסייה הנוצרית ששאפה להפריד בין יהודים לנוצרים . בעקבות המהפכה הצרפתית ( בסוף המאה ה , ( 18 והתפשטות רעיון השוויון בין בני אדם , בוטלו הגטאות באירופה . במלחמת העולם השנייה , אדולף היטלר , רודן גרמניה , פקד לסגור את היהודים בגטאות בכל מקום שכבש . הגטאות היו שלב ביניים בתהליך השמדת היהודים בידי הנאצים . יהודים רבים אולצו לחיות בגטאות בצפיפות רבה , ללא מזון , ללא תרופות וללא מקורות פרנסה . הם עבדו בכפייה בשירותם של הנאצים . רבים מהם מתו ממחלות ומתת תזונה . בתנאים בלתי אנושיים אלה , נאבקו יהודי הגטאות והתאמצו לקיים מסגרות של סיוע הדדי , של מתן חינוך לילדים וארגון חיי תרבות למבוגרים . בשלב הסופי , נשלחו היהודים שנותרו בגטאות למחנות השמדה . בכמה גטאות התקיימו מחתרות , ופרצו מרידות בנאצים ובעוזריהם . המרד המפורסם ביותר התקיים בגטו ורשה . גטו קובנה קובנה — עיר במרכז ליטא . מאמצע המאה ה 19 הייתה קובנה המרכז לפעילות התרבותית היהודית בליטא . במלחמת העולם השנייה , עוד לפני שנכבשה קובנה על ידי הגרמנים , נהרגו יהודים בעיר על ידי פשיסטים ליטאים . מיד עם הכיבוש הגרמני נערכו פוגרומים ( פרעות , מעשי רצח ואלימות ) בהשתתפות הליטאים , ועשרות אלפי יהודים נרצחו . הנותרים רוכזו בגטו . בגטו קובנה פעלה מחתרת שרבים מחבריה יצאו ליערות והצטרפו לפרטיזנים . ב , 1944 כשהחלה הסתערות הסובייטים על הגרמנים , נשלחו להשמדה כל היהודים שנותרו בגטו קובנה . גדרות תיל שכיב מחנה ההשמדה נאושויי \
|
|