|
|
صفحة: A178
התאמות של יצורים חיים למצבים של מחסור במים במדבר ובאזורים צחיחים אחרים המים הם מצרך נדיר . לפיכך , כשבודקים את אורח החיים של יצורים החיים באזורים אלה , מגלים שהתפתחו בהם התאמות שונות , שמאפשרות להם לשמור על מאזן מים תקין גם בתנאים קשים אלה . חלק מהתאמות אלה הן התנהגותיות , ואחרות - גופניות ( פיזיולוגיות . ( ההתאמות מאפשרות להם להגדיל את כמות המים , שהם קולטים מן הסביבה , או להפחית את כמות המים , שהם פולטים מן הגוף . קליטת מים מן המזון לטאות מדבריות , למשל , אינן שותות . הן קולטות את המים הדרושים להן רק מן המזון , שהן אוכלות : חרקים או צמחים . גם צבי יכול לחיות ללא שתייה , אם הוא אוכל לפחות 1 / 2 ק"ג עלים וענפים ליום . הבאת מים מרחוק ציפורים בוגרות מסוג ָקטה עפות אל מקורות מים רחוקים וטובלות את נוצות הגחון שלהן במים . המים נספגים בנוצות אלה , וכך הן נושאות מים אל הצאצאים שלהן , שנשארו במדבר . שתייה בכמות גדולה לעתים רחוקות הגמל יכול לשתות בבת אחת כמויות גדולות מאוד של מים , ולהסתפק בשתייה כזאת לעתים רחוקות . אפילו אם אכל מזון יבש , הוא יכול להחזיק מעמד ללא שתייה גם כ17– יום ! אך כדאי לדעת : המים אינם נאגרים בקיבתו של הגמל וגם לא בדבשת שלו . המים מתפזרים בכל הרקמות של גוף הגמל . הדבשת מורכבת מרקמת שומן ואינה משמשת כמאגר של מים . קטה סנגלית צבי גמל
|
|