|
|
صفحة: A174
קליטת מים רוב בעלי–החיים קולטים מים דרך הפה בשתייה ובאכילה , ובמקרים מסוימים גם דרך העור . אך יצורים קטנים מאוד , כגון : חיידקים , סנדלית או מדוזה , קולטים מים מהסביבה דרך השטח החיצוני של הגוף שלהם . חלקיקי המים מפעפעים פנימה דרך קרומי התאים שלהם . בדרך זאת הם גם פולטים מים מן הגוף . בעלי–חיים ממחלקת הדו–חיים , כגון : צפרדעים וקרפדות , אינם שותים מים אלא קולטים את המים בפעפוע דרך העור שלהם . בדרך זאת הם גם פולטים מים . המים מתאדים ישירות מן העור שלהם אל הסביבה . לכן הדו–חיים פגיעים במיוחד במצבים של זיהום מים ובמצבי יובש בסביבה . פליטת מים בעלי–חיים פולטים מים מן הגוף בדרכים שונות : בהפרשת שתן , בהזעה , בנשימה ובהפרשת צואה . פליטת מים באמצעות השתן בכל יום אנו פולטים כמות מסוימת של שתן , וכך אנו מוציאים מן הגוף חומרי פסולת , שהתרכזו בו . הכמות הקטנה ביותר ( המינימאלית ) של שתן 2 ) כוסות , ( שאדם מבוגר פולט ביממה , היא כ400– מיליליטר . ביום רגיל , שאנו אוכלים ושותים בו , אנו פולטים 1 עד 2 ליטרים שתן . לפעמים השתן שלנו בהיר , ולפעמים הוא כהה . לפעמים יש לו ריח חריף , ולפעמים כמעט אין לו ריח . הדבר תלוי בכמות המים , ששתינו או שקלטנו ממשקאות שונים או מן המזון שאכלנו . כשאנו קולטים כמות גדולה של מים , עודף המים מופרש לשתן על–ידי הכליות , וכתוצאה מכך השתן נמהל . אם לא נקלוט כמות מספקת של מים , השתן יהיה מרוכז יותר , ולכן צבעו יהיה כהה , וריחו חריף . קרפדה קולטת מים דרך שטח העור שלה וגם עם המזון שהיא אוכלת . סוס , כמו בעלי–חיים אחרים , שותה מים .
|
|