|
|
صفحة: A116
הרחבה המוח קובע את קצב הנשימה בזמן ריצה אנחנו מתחילים לרוץ , כי קיבלנו החלטה לרוץ . היכן התקבלה ההחלטה- - במוח . זאת החלטה רצונית שלנו . לאחר שהתחלנו לרוץ , תאי השריר פועלים במרץ , והם זקוקים לתוספת אנרגיה . בזמן זה , קצב הנשימה עולה ויותר חומרי מזון מתפרקים בעזרת החמצן , כמות החמצן בתא יורדת ויותר פחמן דו–חמצני נוצר בכל תא ותא . כאשר יותר אנרגיה משתחררת בתאים , כמו בזמן ריצה , כמות הפחמן הדו–חמצני בדם עולה . הפחמן הדו–חמצני מגיע מתאי השריר אל הדם , ועם הדם הוא מגיע גם אל המוח . במוח יש קולטנים , החשים בעליית ריכוז הפחמן הדו–חמצני בדם . קולטנים אלה מעבירים את המידע הזה אל מרכז הנשימה במוח . מרכז הנשימה במוח מורה לשרירי הנשימה לפעול בקצב מוגבר , ואנחנו מתחילים להתנשם - לנשום בקצב מוגבר . תהליך זה אינו רצוני . התוצאה של ההתנשמות היא שיותר אוויר נכנס אל הריאות , ויותר חמצן מגיע אל הדם . כך השרירים מקבלים את כמות החמצן , הנחוצה לשחרור אנרגיה זמינה בעת פעולתם , ויותר פחמן דו–חמצני מסולק מן הגוף . אם כן , המוח הוא המשפיע על קצב הנשימה , בהתאם לכמות הפחמן הדו–חמצני , שנוצרת בשרירים . ריצה ? השרירים פועלים ההחלטה לרוץ התקבלה במוח פחמן דו–חמצני שנוצר בשרירים עובר לדם ומגיע למוח
|
|