|
|
صفحة: 33
צורתם שונה . לתא העצב יש שלוחות ארוכות שמתאימות לתפקידו בהעברת מידע ברחבי הגוף , גם אל תאים מרוחקים . לעומתו , תא השריר הוא גמיש ובעל צורה מוארכת , ומכיל אברוני מיטוכונדריה רבים . גמישותו וצורתו מאפשרים התכווצות , וריבוי המיטוכונדריה מספק את האנרגיה הרבה הדרושה לפעילותו . . 11 סעיף ב . 12 מהגדול לקטן : איבר - לדוגמה , ריאות ; רקמה - לדוגמה , רקמת העור ; תא - לדוגמה , תא עצם ; אברון - לדוגמה , חלולית . פרק רביעי : הגוף כמערכת . 1 התאימו בין האיברים למערכות שהם שייכים אליהן : לב מערכת ההפרשה מעי מערכת העצבים מוח מערכת הנשימה שריר מערכת ההובלה ריאה מערכת התנועה כליה מערכת העיכול . 2 מלאו את החסר : בתהליך הפקת האנרגיה הזמינה בתאים , משתתפים ––––––––––––––––––––– ו ––––––––––––––––––––– - ונוצרים ––––––––––––––––––– ומים . פרט לאנרגיה זמינה משתחרר בתהליך זה גם . ––––––––––––– [ מחסן מילים : חום , פחמן דו–חמצני , מרכיבי מזון , חמצן ] . 3 בזמן פעילות גופנית מאומצת , אנחנו מאדימים ומזיעים . הסבירו מדוע תופעות אלו מתרחשות ומה מטרתן . קראו את הטקסט וענו על שאלות : 6 ? 4 מי סיד צלולים הם חומר בוחן ( אינדיקאטור ) לפחמן דו–חמצני . בנוכחות פחמן דו–חמצני הם משנים את צבעם משקוף ( צלול , חסר צבע ) ללבן עכור . אופיר ונעמה ביצעו את הניסוי הבא : הם מילאו מי סיד צלולים בשתי מבחנות עד מחציתן . למבחנה אחת הוסיפו עשרה זרעי שעועית שהושרו במים קודם לכן , ואילו את המבחנה האחרת השאירו כמות שהיא . כעבור זמן קצר גילו שמי הסיד במבחנה שהוכנסו אליה זרעי השעועית הפכו לבנים , ואילו במבחנה האחרת נשארו מי הסיד צלולים . . 4 מה מטרת הניסוי הזהא . לבדוק מה קורה לפחמן דו–חמצני בנוכחות מי סיד צלולים . ב . לבדוק אם מי סיד צלולים מלבינים בנוכחות פחמן דו–חמצני . ג . לבדוק אם זרעי השעועית פולטים פחמן דו–חמצני . ד . לבדוק מה קורה לזרעי השעועית בנוכחות מי סיד צלולים . . 5 מה תפקידה של המבחנה שיש בה זרעים ומה תפקידה של המבחנה בלא הזרעיםא . המבחנה שיש בה זרעים היא מבחנת הניסוי והמבחנה בלא הזרעים היא מבחנת בקרה . ב . שתי המבחנות הן מבחנות ניסוי . אין בניסוי זה מבחנת בקרה .
|
|